עו"ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים, מרצה ומאמנת ליישוב סכסוכים ומו"מ
שירות מילואים ממושך, ובפרט בתקופה הנוכחית, אינו נשאר מחוץ לדלת הבית. הוא משנה שגרה, יוצר עומס חדש,
ולעיתים מציף מחדש מתחים שהיו קיימים גם קודם לכן.
כאשר אחד ההורים במילואים וההורים פרודים, המציאות הזו מקבלת משמעות מורכבת עוד יותר.
השאלות אינן רק רגשיות או ארגוניות, אלא גם משפטיות: מה קורה להסדרי השהות בפועל, האם יש לכך השלכה על מזונות,
והאם ההורה שנושא בנטל היומיומי זכאי להתייחסות אחרת?.
התשובות אינן חד־משמעיות, אך ניתן לשרטט את המסגרת המשפטית שבתוכה הדברים מתנהלים, לצד ההבנה כי בפועל נדרש לא פעם פתרון גמיש ומותאם לנסיבות.
טובת הילד כעיקרון מנחה גם בתקופות חירום
נקודת המוצא בדיני המשפחה בישראל היא כי טובת הילד עומדת במרכז. עיקרון זה מעוגן בין היתר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,
ומהווה אבן יסוד בכל החלטה הנוגעת לקטינים.
כאשר אחד ההורים נקרא לשירות מילואים, מדובר בנסיבה חיצונית שאינה תלויה בהתנהלות ההורית.
בהתאם, בתי המשפט נוטים לאפשר התאמה וגמישות, עם זאת, הם אינם ממהרים לשנות הסדרים משפטים קיימים, אלא אם מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת.
הסדרי שהות: בין הסכמה קיימת למציאות משתנה
במצב של שירות מילואים, מתקיים כמעט תמיד שינוי בפועל בזמני השהות. הילדים שוהים יותר אצל ההורה שנשאר בעורף, לעיתים באופן מלא.
עם זאת, מבחינה משפטית, הסדרי השהות שנקבעו בהסכם או בפסק דין אינם משתנים מעצם הגיוס. מדובר בהתאמה זמנית הנובעת מהנסיבות, ולא בשינוי משפטי של ההסדר.
רק כאשר מדובר בתקופה ממושכת או כאשר מתעוררת מחלוקת, ניתן לשקול פנייה לערכאה שיפוטית בטענה לשינוי נסיבות.
הדין, אם כן, אינו מתערב בכל שינוי בפועל, אלא רק כאשר השינוי מקבל אופי מהותי ומתמשך.
מזונות ילדים בתקופת מילואים: יציבות משפטית מול שינוי בפועל
החיוב במזונות ילדים נותר, ככלל, כפי שנקבע בהסכם או בפסק דין. אין הוראה בדין הקובעת הפחתה אוטומטית בשל שירות מילואים, וגם בפסיקה לא נקבע כלל בהקשר זה.
המסגרת המשפטית נשענת בין היתר על חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) ועל עקרונות שנקבעו בפסיקה.
בפרט, בע"מ 919/15 קבע כי יש לבחון את חלוקת הנטל בין ההורים בהתאם ליכולותיהם ולזמני השהות בפועל.
עם זאת, יש להדגיש כי שינוי בזמני השהות עקב מילואים אינו מוביל אוטומטית לשינוי במזונות.
רק שינוי נסיבות מהותי, ובדרך כלל מתמשך, עשוי להצדיק בחינה מחודשת, וגם זאת בכפוף להכרעה שיפוטית או להסכמה בין הצדדים.
בהקשר זה, חשוב להבין כי סוגיית המזונות אינה נבחנת רק דרך הסכמים קיימים, אלא גם דרך פרשנות עדכנית של בתי המשפט.
בהרחבה על אופן בחינת חיוב מזונות במצבים משתנים, ניתן לקרוא במאמר נוסף שפרסמתי בנושא מזונות ילדים לאחר בע"מ 919/15
דוגמה: שינוי זמני שהות שהופך למחלוקת
נניח זוג הורים עם זמני שהות שוויוניים כמעט לחלוטין, ובהתאם לכך נקבעו מזונות מופחתים.
האב נקרא לשירות מילואים ממושך, ובפועל הילדים שוהים באופן מלא אצל האם במשך מספר חודשים.
האם נושאת בכל הטיפול היומיומי ובהוצאות השוטפות. האב ממשיך לשלם את המזונות שנקבעו, ומקבל תגמולי מילואים.
בשלב מסוים, האם מבקשת השתתפות נוספת בהוצאות. האב סבור כי הוא עומד בחיוביו, וכי מדובר במצב זמני.
כאן נוצר הפער. הדין לא שינה את ההסכם, אך המציאות השתנתה באופן מובהק.
הפתרון במקרים כאלה נע בין הסכמה זמנית לבין פנייה לבית המשפט בטענה לשינוי נסיבות, ככל שמדובר בתקופה שאינה זמנית בלבד אלא מתמשכת בפועל.
דוגמה נוספת: ההורה המשרת מעלה טענה כי תגמולי המילואים נמוכים מהכנסתו הריאלית
במקרה אחר, האב משלם מזונות בהתאם להסכם, ונקרא לשירות מילואים. הכנסתו האזרחית נפגעת בתקופה זו, והוא טוען כי תגמולי המילואים נמוכים מהכנסתו הריאלית.
הוא מבקש להפחית זמנית את המזונות.
מבחינה משפטית, אין מנגנון אוטומטי שמאפשר הפחתה כזו. תגמולי מילואים עשויים להיחשב כהכנסה חלופית, והחיוב במזונות נותר, ככלל, בעינו.
עם זאת, במקרים חריגים, כאשר ניתן להראות פגיעה ממשית ומתמשכת ביכולת הכלכלית, ניתן לנסות להעלות טענה לשינוי נסיבות.
גם כאן, אין ודאות, והדבר תלוי בנסיבות הקונקרטיות ובהכרעה שיפוטית.
הוצאות חריגות: אחריות משותפת גם בתקופה חריגה
הוצאות חריגות, כגון חינוך ובריאות, ממשיכות להתחלק בהתאם להסכם או לפסק הדין. אין שינוי עקרוני בדין בהקשר זה.
יחד עם זאת, בפועל, ההורה שנמצא עם הילדים מנהל את ההוצאות ולעיתים נדרש להוציא כספים בזמן אמת.
מצב זה עלול ליצור תחושת חוסר איזון, במיוחד כאשר אין מנגנון מוסכם להתחשבנות שוטפת בין ההורים.
הטבות לבני זוג בתקופת המלחמה: הבחנה חשובה
בתקופת המלחמה נקבעו הטבות שונות למשרתי מילואים ולבני משפחותיהם. ככלל, ההטבות לבני זוג מתייחסות לבני זוג החיים עם המשרת במסגרת משק בית משותף.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, אין הסדר חקיקתי כללי שמחיל את ההטבות הללו על בני זוג פרודים. לכן, בן או בת זוג פרודים אינם נכללים באופן אוטומטי בזכאות.
עם זאת, מאחר שמדובר גם בהחלטות ממשלה ולא רק בחקיקה ראשית, יש לבחון כל מקרה בהתאם לפרסומים הרשמיים העדכניים.
בין משפט לגישור: היכן מתנהל הפתרון בפועל
הדין מספק מסגרת ברורה יחסית. הוא קובע מתי ניתן לשנות חיובים, ומתי לא.
עם זאת, בתקופה הנוכחית, שבה בתי המשפט פועלים לעיתים במתכונת מצומצמת ועומס התיקים גובר, ההכרעה המשפטית אינה תמיד מיידית, ולעיתים אף מתעכבת.
המשמעות היא כי לצד המסגרת המשפטית, הצדדים נדרשים להתמודד עם מציאות שאינה ממתינה להכרעה.
דווקא במרחב הזה נכנסת הגישה הגישורית.
האפשרות להגיע להסכמות זמניות, להגדיר מראש תקופות, חלוקת הוצאות או מנגנוני איזון, מאפשרת לנהל את המצב מבלי להידרש מיד להליך משפטי.
דווקא במרחב הזה נכנסת הגישה הגישורית. בהקשר הרחב של השפעת שירות מילואים על מערכות יחסים,
עבודה ומשפחה, ניתן לקרוא גם במאמר נוסף שפרסמתי בנושא זכויות מילואימניקים וההתמודדות עם המציאות המשתנה.
על ההשפעה של עומס בתי המשפט והשלכותיו על ניהול סכסוכים, וכן על דרכים אלטרנטיביות ביישוב סכסוך וסכסוכים משפחתיים בזמן מלחמה, הרחבתי במאמרים נוספים.
*לצד האמור, במסגרת פעילות ארגון מגשרי ישראל פועלת קרן סיוע ייעודית למשרתי מילואים, המאפשרת סיוע בעלויות הליך גישור, בהתאם לקריטריונים שנקבעו.
במקרים המתאימים, ניתן לפנות אליי לבחינת התאמה למסגרת זו, כחלק מליווי מקצועי בהתמודדות עם המורכבות שנוצרה.
לסיכום
בתקופה שבה המציאות החיצונית אינה יציבה, גם מערכות היחסים נבחנות מחדש.
שירות מילואים ממושך משנה איזונים, יוצר עומסים, ולעיתים מציף פערים שלא תמיד קיבלו ביטוי בשגרה.
הדין מעניק מסגרת חשובה, אך אינו יכול לתת מענה מלא לכל סיטואציה שנוצרת. בתוך המרחב הזה, הבחירה כיצד לנהל את המצב הופכת למשמעותית במיוחד.
אני מאמינה שבתוך הקושי שוכנת ההזדמנות.
הזדמנות לעצור, לדייק הסכמות, ולבחון מחדש את הדרך שבה מתנהלת התקשורת בין ההורים.
במצבים מורכבים, ובמיוחד בתקופות של אי־ודאות, התנהלות גישורית עשויה לאפשר פתרונות מדויקים וגמישים יותר מהכרעה שיפוטית –
פתרונות שמשרתים את ההורים ואת הילדים גם יחד.
הבחירה אינה בין ויתור לבין מאבק.
לעיתים, הבחירה היא בדרך שבה מנהלים את הסיטואציה.
ובתוך הבחירה הזו, לא פעם נבנית יציבות חדשה.
לימים בטוחים ושקטים ולבשורות טובות.
*המידע במאמר זה מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו הייחודיות, ומומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני בטרם קבלת החלטות או נקיטת פעולה.



