עו"ד בשמת רוה פרינץ – מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים, מתאמת הורית, מאמנת ומרצה ליישוב סכסוכים
כאשר הורים נפרדים, אחת השאלות המרכזיות שעולה היא שאלת המזונות:
מי נושא בהוצאות הילדים וכיצד נקבעת חלוקת האחריות הכלכלית בין ההורים.
במשך שנים רבות הייתה התשובה כמעט קבועה. ברוב המקרים האב נשא במרבית חיוב המזונות.
בשנת 2017 חל שינוי משמעותי בפסיקה. בפסק הדין בע״מ 919/15 קבע בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בילדים בגילאי 6-15
יש לבחון את חלוקת האחריות הכלכלית בין שני ההורים.
הבחינה נעשית לפי שלושה פרמטרים מרכזיים:
הכנסות ההורים, זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם, וצורכי הילדים.
הפסיקה הזו שינתה את אופן קביעת המזונות במקרים רבים.
הרקע לפסק הדין
ההליך בעניין בע״מ 919/15 עסק בשני ערעורים שנדונו יחד בבית המשפט העליון.
בשני המקרים מדובר היה בהורים שהתגרשו. הילדים שהו אצל שני ההורים פרקי זמן משמעותיים.
למרות זאת, בתי המשפט חייבו את האב לשלם את מרבית המזונות.
האבות טענו כי המציאות המשפחתית השתנתה.
לדבריהם, שני ההורים עובדים ושני ההורים משתתפים בפועל בגידול הילדים ובהוצאותיהם.
השאלה שהובאה להכרעת בית המשפט העליון הייתה כיצד יש לקבוע מזונות כאשר שני ההורים מעורבים בגידול הילדים.
ההלכה שנקבעה בפסק הדין
בית המשפט העליון קבע כי כאשר מדובר בילדים בגילאי 6-15, יש להביא בחשבון את יכולתם הכלכלית של שני ההורים ואת חלוקת זמני השהות של הילדים.
בהתאם לכך נקבע כי יש לבחון שלושה גורמים מרכזיים:
הכנסות ההורים
נבחנת יכולתם הכלכלית של שני ההורים.
זמני השהות של הילדים
נבדקת חלוקת השהות בפועל בין הבתים.
צורכי הילדים
נבחנות ההוצאות הנדרשות לגידול הילדים, כגון חינוך, בריאות, ביגוד וחוגים.
השקלול של שלושת המרכיבים מאפשר לקבוע חלוקה מאוזנת יותר של האחריות הכלכלית.
דיוק מושגי: משמורת לעומת זמני שהות
בעבר נעשה שימוש נפוץ במונח "משמורת משותפת". כיום בפסיקה ובשיח המקצועי נעשה שימוש בעיקר במונחים אחריות הורית וחלוקת זמני שהות.
הדגש הוא על העובדה שגם לאחר הפרידה שני ההורים ממשיכים לשאת באחריות הורית כלפי ילדיהם.
לכן בתי המשפט בוחנים בעיקר את היקף זמני השהות בפועל של הילדים אצל כל אחד מההורים.
חלוקת המזונות לפי גיל הילדים
הפסיקה מבחינה בין שלוש קבוצות גיל עיקריות:
ילדים עד גיל 6
החיוב במזונות ההכרחיים מבוסס בעיקר על הדין האישי ולכן החובה המרכזית מוטלת על האב.
ילדים בגילאי 6–15
חלוקת האחריות הכלכלית נקבעת בהתאם להכנסות ההורים ולזמני השהות.
ילדים מעל גיל 15
מדובר במזונות מדין צדקה ולכן החיוב מתחלק בין ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית.
כיצד בוחנים בתי המשפט את חלוקת המזונות
בתי המשפט אינם משתמשים בנוסחה מתמטית קבועה. במקום זאת נבחנים מספר נתונים מרכזיים:
-
פערי ההכנסות בין ההורים
-
חלוקת זמני השהות
-
רמת החיים של הילדים לפני הפרידה
-
הוצאות המדור
-
צרכים מיוחדים של הילדים
לכן גם במקרים שבהם זמני השהות דומים, סכום המזונות עשוי להשתנות בהתאם לפערי ההכנסות.
דוגמה להמחשת העיקרון
נניח מצב שבו שני ילדים בני 8 ו-11 מחלקים את זמנם באופן דומה בין בתי ההורים.
הכנסת האב: 20,000 ₪
הכנסת האם: 10,000 ₪
במצב כזה עשוי בית המשפט לקבוע כי חלקו של האב בהוצאות הילדים יהיה גבוה יותר, אך לא בהכרח במלוא סכום המזונות כפי שהיה מקובל בעבר.
החלוקה תיבחן בהתאם ליחס ההכנסות ולצרכי הילדים.
תרשים עקרוני לקביעת מזונות לפי הפסיקה
קביעת מזונות לאחר בע״מ 919/15 מבוססת בדרך כלל על בחינה של שלושה מרכיבים מרכזיים:
שלב ראשון – בחינת הכנסות ההורים
מהי היכולת הכלכלית של כל אחד מההורים.
שלב שני – בחינת זמני השהות
כמה זמן הילדים שוהים אצל כל אחד מההורים.
שלב שלישי – בחינת צורכי הילדים
מהן ההוצאות הנדרשות לגידול הילדים.
השקלול של שלושת המרכיבים מוביל לקביעת חלוקת הנטל הכלכלי.
המקום של הגישור בסכסוכי מזונות
סוגיית המזונות היא לעיתים אחת הסוגיות הרגישות ביותר בהליכי פרידה.
מעבר להיבט הכלכלי, היא קשורה גם לתחושות של הוגנות, אחריות הורית ולעיתים גם למתח בין ההורים.
במקרים רבים ניתן להתמודד עם סוגיה זו במסגרת הליך גישור. במסגרת הגישור ניתן לבחון יחד:
-
כיצד מתחלקות ההוצאות בפועל
-
כיצד יישאו ההורים בהוצאות חריגות
-
כיצד ניתן להתאים את ההסדר למציאות החיים של המשפחה
הסכמות שמושגות בהליך גישור מאפשרות לעיתים יציבות גדולה יותר ומפחיתות מחלוקות עתידיות.
מבט מקצועי
כעורכת דין העוסקת בדיני משפחה וכמגשרת ומתאמת הורית, אני פוגשת לא פעם הורים שמגיעים לשיח מורכב סביב סוגיית המזונות.
פסק הדין בע״מ 919/15 יצר מציאות משפטית מורכבת יותר, אך גם אפשרות לבחינה רחבה ומאוזנת יותר של חלוקת האחריות הכלכלית בין ההורים.
במקרים רבים, כאשר ההורים מצליחים לנהל שיח ענייני ולבחון יחד את צורכי הילדים ואת הנתונים הכלכליים, ניתן להגיע להסכמות יציבות המאפשרות להמשיך לתפקד כהורים גם לאחר הפרידה.
שאלות נפוצות
האם כאשר זמני השהות שווים אין מזונות?
לא בהכרח. כאשר קיימים פערי הכנסות בין ההורים ייתכן שייקבע חיוב מזונות גם כאשר זמני השהות רחבים.
האם ניתן לשנות הסכם מזונות בעקבות הפסיקה?
שינוי מזונות מחייב בדרך כלל הוכחת שינוי נסיבות מהותי מאז שניתן פסק הדין או מאז שנחתם ההסכם.
האם קיימת נוסחה קבועה לחישוב מזונות?
לא. בתי המשפט בוחנים כל מקרה בהתאם לנסיבותיו.
האם ההלכה חלה גם על ילדים קטנים?
לגבי ילדים עד גיל 6 החיוב במזונות ההכרחיים עדיין מבוסס בעיקר על הדין האישי.
לסיכום
פסק הדין בע״מ 919/15 מהווה נקודת מפנה בדיני המשפחה בישראל. הוא משקף שינוי בתפיסת ההורות לאחר פרידה ומאפשר חלוקה מאוזנת יותר של האחריות הכלכלית בין ההורים.
עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, ולעיתים הדרך שבה ההורים בוחרים לנהל את המחלוקת – בין אם באמצעות הליך משפטי ובין אם באמצעות גישור – משפיעה לא פחות מהתוצאה עצמה.
למידע נוסף בנושא יישוב סכסוכים בהליכי פרידה וגירושין ניתן לקרוא במאמרים נוספים באתם ביניהם: גישור גירושין, גירושין בשיתוף פעולה, איך לבחור מגשרת
רוצים לשמוע עוד או לקבוע פגישת היכרות?
מוזמנים לתאם פגישה. המפגשים מתקיימים באופן פרונטלי במשרד בבני ברק או בעין ורד או באופן מקוון (זום, גוגל מיט, טימס)
זכרו: משפחה נשארת משפחה גם כשהיא משנה צורה.
*המידע במאמר זה מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. ואין בו כדי להחליף ייעוץ משפטי המותאם לנסיבותיו של כל מקרה.
