עו"ד בשמת רוה פרינץ – מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים, מרצה ומאמנת ליישוב סכסוכים, מפתחת מודל לניהול סכסוך D.I.Y
כאשר הצד השני מסרב לגישור: כיצד ניתן להיערך לניהול הסכסוך?
לא פעם אנשים פונים עם תחושה של מבוי סתום:
"אני מוכן לנסות גישור, אבל הצד השני מסרב. מה ניתן לעשות במצב כזה?"
גישור אכן מבוסס על נכונות של שני הצדדים להשתתף בתהליך. כאשר אחד הצדדים אינו מעוניין בכך, רבים חשים כי האפשרות היחידה שנותרה היא פנייה להליך משפטי.
עם זאת, במקרים רבים קיימות אפשרויות נוספות להתמודדות עם הסכסוך.
היערכות לניהול הסכסוך יכולה לכלול בחינה של דרכי פעולה שונות – משא ומתן ישיר, פנייה להליך משפטי, או עבודה מקצועית עם אחד הצדדים במטרה להבין את הסכסוך ולהיערך לניהולו.
כך למשל, ניתן לחשוב על מצב שבו שותף אחד בעסק מבקש להיפרד מהשותפות, בעוד השותף השני מסרב בשלב זה להיכנס להליך גישור.
במצב כזה, עבודה מוקדמת עם אחד הצדדים יכולה לסייע להבין טוב יותר את מוקדי המחלוקת ולהיערך לניהול משא ומתן או לבחינת האפשרויות המשפטיות.
דוגמה נוספת יכולה להיות במצב משפחתי, למשל כאשר אחד מבני הזוג מעוניין לנהל שיח מסודר לגבי פרידה או הסדרים משפחתיים, בעוד הצד השני אינו מוכן בשלב זה לפנות לגישור.
גם כאן ניתן לעיתים להיעזר בתהליך הכנה שיסייע להבין את הסכסוך ולהיערך לניהול השיח בצורה שקולה יותר.
במקרים מסוימים ניתן לעבוד עם אחד הצדדים בלבד במסגרת תהליך של ליווי לניהול סכסוך, שמטרתו לסייע לו להבין טוב יותר את המחלוקת, לבחון את האפשרויות העומדות בפניו ולהיערך לשלב הבא בניהול הסכסוך.
התהליך אינו מחליף ייעוץ משפטי ואינו נועד לנהל את הסכסוך במקום הצדדים, אלא לסייע לאדם לפעול בצורה מודעת ומושכלת יותר.
מדוע אנשים מסרבים לעיתים לפנות לגישור?
כאשר צד אחד מציע לפנות לגישור והצד השני מסרב, הדבר עשוי לעורר תחושת תסכול או מבוי סתום.
עם זאת, חשוב לזכור כי הסירוב אינו תמיד נובע מהתנגדות לעצם הרעיון של יישוב הסכסוך.
לעיתים הסיבות מורכבות יותר.
כך למשל:
תחושה כי הפנייה לגישור משמעה ויתור
ישנם אנשים החוששים כי עצם ההסכמה לגישור עלולה להתפרש כוויתור על זכויות או כעמדה חלשה.
חוסר אמון בתהליך או בצד השני
כאשר רמת האמון בין הצדדים נמוכה, ייתכן שהצד המסרב מתקשה להאמין כי ניתן לנהל שיח ענייני במסגרת גישור.
תחושה כי עדיין מוקדם מדי לשיח
לעיתים אחד הצדדים עדיין מצוי בעיצומה של סערה רגשית או בתחושת פגיעה, ולכן אינו בשל בשלב זה להליך של הידברות.
העדפה לפתרון משפטי
ישנם מצבים שבהם צד לסכסוך סבור כי הדרך המתאימה ביותר עבורו היא פנייה לערכאות משפטיות.
הבנת הסיבות האפשריות לסירוב לגישור יכולה לעיתים לסייע להתבונן על המצב בצורה רחבה יותר ולבחון דרכי פעולה נוספות לניהול הסכסוך.
ליווי לניהול סכסוך כהכנה למשא ומתן או להתמודדות משפטית
לעיתים אדם נדרש לנהל שיח מורכב עם הצד השני – במסגרת משא ומתן ישיר, במסגרת הליך גישור עתידי או אף במסגרת התמודדות משפטית.
במצבים כאלה, תהליך של ליווי לניהול סכסוך מאפשר לעצור לרגע את הדינמיקה של הסכסוך, לבחון את הסוגיות המרכזיות ולהיערך לניהול השיח או המשא ומתן בצורה שקולה יותר.
לעיתים עצם ההיערכות לשיחה או למשא ומתן משנה את האופן שבו הדברים מתנהלים בפועל.
לשם כך פיתחתי מודל עבודה מובנה לניהול סכסוך – מודל D.I.Y לניהול סכסוך, המסייע לבחון את הסכסוך באופן שיטתי ולהיערך לשלב הבא בניהולו.
מודל D.I.Y לניהול סכסוך: לא מחכים להסכמה – מתחילים לייצר אותה
מודל D.I.Y (Do It Yourself) לניהול סכסוך פותח על־ידי במהלך לימודי התואר השני בניהול ויישוב סכסוכים ומשא ומתן.
המודל משלב כלים מעולמות הגישור, המשא ומתן והאימון, לצד ניסיון מקצועי של שנים כעורכת דין וכמגשרת המלווה סכסוכים עסקיים ומשפחתיים.
במסגרת התהליך נבחן הסכסוך הן מהיבט תקשורתי והן מהיבט אסטרטגי ומשפטי.
שילוב זה מאפשר להבין לעומק את הדינמיקה שביסוד המחלוקת, ואת האפשרויות העומדות בפני הצד הפונה, ולהיערך לניהול השיח, למשא ומתן או להתמודדות משפטית במידת הצורך.
המודל מבוסס על ההבנה כי גם כאשר רק אחד מהצדדים משנה את אופן ההתנהלות שלו בתוך הסכסוך, הדבר עשוי להשפיע על הדינמיקה הכוללת בין הצדדים.
התהליך כולל מספר שלבים מרכזיים:
Define – הגדרת הסכסוך
בחינה מדויקת של הסיטואציה: מה התרחש בפועל, מהן הסוגיות המרכזיות ומה חשוב לכל אחד מהצדדים.
Identify – זיהוי אינטרסים וצרכים
הבחנה בין העמדות המוצגות לבין האינטרסים והצרכים העמוקים יותר העומדים מאחוריהן.
Your Strategy – בחירת דרך פעולה
גיבוש אסטרטגיה לניהול השיח או המשא ומתן עם הצד השני.
Your Move – יישום בפועל
יישום הדרך שנבחרה בפועל – בשיחה עם הצד השני, בהצעה לפתרון או בשינוי בהתנהלות.
באילו מצבים ליווי לניהול סכסוך יכול לסייע?
ליווי מסוג זה עשוי להיות רלוונטי במגוון מצבים, למשל:
בתהליכי פרידה וגירושין
כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין בשלב זה בגישור, אך הצד השני מבקש לנהל את הסכסוך בצורה שקולה ולהפחית את העימות.
בסכסוכים עסקיים
בין שותפים, מנהלים או בני משפחה בעסק משפחתי.
במחלוקות משפחתיות
למשל בין אחים, בין הורים לילדים בוגרים או בסכסוכים בין־דוריים.
בכל אחד מהמקרים הללו, התהליך מאפשר לעצור לרגע את הסערה ולבחון את הדברים בצורה רחבה יותר.
ומה לגבי ההיבט המשפטי?
לצד האפשרות לעבוד על ניהול הסכסוך, חשוב לבחון גם את ההיבטים המשפטיים של המחלוקת.
במקרים מסוימים ייתכן כי קיימות זכויות משפטיות או צעדים משפטיים שיכולים להשפיע על אופן ניהול ויישוב הסכסוך.
לכן לעיתים חשוב לשלב בין הבנה של הכלים לניהול סכסוך לבין בחינה של המסגרת המשפטית הרלוונטית.
האם ליווי לניהול סכסוך יכול להוביל בהמשך לגישור?
לעיתים כן. כאשר אחד הצדדים משנה את אופן ההתנהלות שלו בתוך הסכסוך, הדבר עשוי להשפיע גם על נכונות הצד השני להיכנס לדיאלוג.
עם זאת, מטרת התהליך אינה לשכנע את הצד השני להסכים לגישור, אלא לסייע לאדם לפעול בצורה מודעת ושקולה יותר בתוך הסיטואציה.
לסיכום
סכסוכים הם חלק בלתי נמנע ממערכות יחסים – במשפחה, בעסקים ובחיים בכלל.
גישור דורש נכונות של שני הצדדים.
עם זאת, גם כאשר צד אחד מסרב לגישור, קיימות דרכים שונות לבחון כיצד להתמודד עם הסכסוך.
לעיתים עצם קבלת הכלים להתבונן אחרת על המצב ולפעול בצורה מדויקת יותר יכולה לפתוח אפשרויות שלא היו גלויות קודם לכן.
שאלות נפוצות
מה עושים כאשר הצד השני מסרב לגישור?
ניתן לשקול מספר אפשרויות: משא ומתן ישיר, היערכות לניהול הסכסוך, פנייה לייעוץ משפטי או עבודה במסגרת ליווי לניהול סכסוך.
האם ניתן להתחיל גישור כאשר רק צד אחד מעוניין?
גישור דורש הסכמה של שני הצדדים, אך לעיתים עבודה מוקדמת עם אחד הצדדים עשויה להשפיע על הדינמיקה בין הצדדים ולפתוח פתח לשיח בעתיד.
לקריאה נוספת
לעיתים השלב הראשון בהתמודדות עם סכסוך אינו בחיפוש פתרון מיידי, אלא בפתיחת האפשרות לשיח.
במאמרים נוספים באתר כתבתי על היבטים שונים של ניהול סכסוכים והאפשרויות הקיימות להתמודדות עמם, ביניהם:
• כיצד ניתן להציע לצד השני הליך גישור
• דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים
• כיצד ניתן להתכונן לשיחה מורכבת במסגרת סכסוך
מאמרים אלה מציעים נקודות מבט נוספות וכלים מעשיים להתמודדות עם מצבי קונפליקט – במשפחה, בעסקים ובמערכות יחסים שונות.
מעוניינים לשמוע עוד?
ניתן לקבוע פגישת היכרות פרונטלית במשרדי בבני ברק או בעין ורד,
או לקיים פגישה בהיוועדות חזותית (Zoom, Google Meet או Teams).
*המידע במאמר זה מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין בו כדי להחליף ייעוץ משפטי המותאם לנסיבותיו של כל מקרה.
