סודיות, חיסיון ואי־קבילות בגישור – מה חשוב לדעת

עו"ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים מורכבים, מרצה ומאמנת ליישוב סכסוכים ומו"מ

הליך הגישור מבוסס על האפשרות של הצדדים לנהל שיח פתוח וכן, מבלי לחשוש כי הדברים שייאמרו ישמשו נגדם בהמשך,

והוא מהווה אחד הכלים המרכזיים במסגרת דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים. על כן חשוב להבין כבר בשלב זה את ההבחנה בין סודיות, חיסיון ואי־קבילות בגישור.

הדין הישראלי מכיר בצורך זה ומעניק להליך הגישור הגנות משמעותיות.

יחד עם זאת, בחינה מדויקת של המסגרת הנורמטיבית מלמדת כי ההגנה אינה אחידה, אלא נשענת על מנגנונים משפטיים שונים בהיקפם ובמקורם.

בעוד שהדין מעניק הגנה ראייתית רחבה לדברים הנאמרים במסגרת הגישור, הוא אינו מטיל חובת סודיות מפורשת על הצדדים עצמם.

הבחנה זו אינה תאורטית בלבד, אלא בעלת השלכות מעשיות על האופן שבו מנוהל ההליך, על רמת האמון בין הצדדים ועל ניסוח ההסכמות ביניהם.

המסגרת הנורמטיבית: תקנות בתי המשפט וההסכם המצוי

חובת הסודיות – על המגשר

תקנה 5(ו) לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג–1993 קובעת:

"המגשר לא יגלה מידע שנמסר לו במהלך הגישור אלא בהסכמת הצדדים."

מדובר בחובת סודיות סטטוטורית מפורשת, החלה על המגשר בלבד. התקנות אינן מטילות חובה מקבילה על הצדדים.

אי קבילות – עיגון בדין

סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 קובע:

"דברים אשר נמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי."

הוראה זו מבטאת את עקרון אי הקבילות, כלל ראייתי המונע שימוש בדברים שנאמרו בגישור.

ההסכם המצוי  – עיגון אי הקבילות

התוספת לתקנות כוללת את ההסכם המצוי, המשמש בסיס להתקשרות בין הצדדים למגשר.

סעיף 2 להסכם המצוי קובע כי:

"בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב ובין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור"

כלומר: דברים שנאמרו במסגרת הגישור, הצעות פשרה והסכמות ביניים לא ישמשו ראיה בהליך משפטי.

הוראה זו מעגנת את עקרון אי הקבילות, ולעיתים נתפסת גם כביטוי לחיסיון.

עם זאת, ההסכם המצוי אינו כולל הוראה המטילה חובת סודיות על הצדדים.

בהיעדר קביעה מפורשת, אין בדין הסטטוטורי חובה אוטומטית לשמירת סודיות בין הצדדים עצמם.

עיצוב ההגנות על הליך הגישור בפסיקה

הפסיקה בישראל עיצבה את ההגנה על הליך הגישור כמערכת של איזונים, תוך הבחנה בין חיסיון, אי־קבילות וסודיות, והדגשת אופיין היחסי של ההגנות.

חיסיון והכנה להליך – רע״א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע״מ נ׳ שירי

בפסק דין זה עמד בית המשפט העליון על המתח בין ערך גילוי האמת לבין אינטרסים נוגדים, ובהם ההגנה על האוטונומיה של בעל דין והצורך לאפשר לו להכין את עמדתו ללא חשיפה.

נקבע כי גילוי האמת הוא עקרון מרכזי, אך אינו מוחלט, וכי החסיונות הראייתיים נוצרים מתוך איזון בין ערכים מתנגשים.

בהמשך לכך קבע בית המשפט כי חיסיון החל על חומר הכנה לקראת משפט עשוי לחול גם על חומר שהוכן לצורך יישוב סכסוך מחוץ לבית המשפט, ובכלל זה במסגרת משא ומתן או הליכי גישור.

עם זאת, תחולת החיסיון אינה אוטומטית. יש לבחון אם המטרה הדומיננטית של הכנת המסמך הייתה יישוב הסכסוך במסגרת הליך כאמור.

תוקף הסכמות והגדרת הסדר גישור – בע״מ 8769/08 פלוני נ׳ פלונית

פסק דין זה עמד בית המשפט העליון על אופיו של הליך הגישור כהליך של משא ומתן, שמטרתו הגעה להסכמה בין הצדדים.

נקבע כי יש להבחין בין שיח והסכמות הנוצרות במהלך הגישור לבין “הסדר גישור” סופי. רק תוצר סופי העומד בתנאים שנקבעו בדין ניתן להביאו בפני בית המשפט.

עוד נקבע כי לא כל מסמך או הסכמה שהושגו במסגרת הליך יישוב סכסוך מהווים התחייבות מחייבת, וכי יש לבחון בכל מקרה אם מדובר בהסכמה המסיימת את ההליך או בשלב במסגרת המשא ומתן.

פסק הדין מדגיש את הצורך בבחינה קונקרטית של נסיבות כל מקרה, ואת ההבחנה בין תהליך גישורי גמיש לבין יצירת חיוב משפטי מחייב.

אכיפת הסכמות בגישור – רע״א 5273/19 אביבי נ׳ אסולין ואח׳

פסק דין זה עוסק באפשרות לאכוף הסכמות שהושגו במסגרת הליך גישור, לרבות הסדרי ביניים.

בית המשפט העליון קבע כי אין מניעה עקרונית לאכוף הסכמות ביניים, אך זאת בכפוף לתנאים ברורים.

נקבע כי בפני צד המבקש לאכוף הסכמה עומדים שני מסלולים: האחד, מסלול של מתן תוקף של פסק דין או החלטה בהתאם לתקנות הגישור; והשני, מסלול חוזי מכוח דיני החוזים.

עם זאת, הודגש כי לא כל הסכמה במסגרת גישור מהווה התחייבות מחייבת. ברירת המחדל היא כי רק הסדר גישור סופי, העומד בדרישות הדין, מהווה הסכמה מחייבת.

אכיפה של הסדר ביניים תתאפשר, ככלל, רק כאשר ניתן ללמוד על כוונה מפורשת של הצדדים להקנות להסכמה תוקף מחייב גם מחוץ להליך הגישור.

בית המשפט עמד על הצורך לאזן בין הגמישות והפתיחות הנדרשות להצלחת הליך הגישור לבין אינטרס ההסתמכות וחובת תום הלב, וקבע כי יש לנקוט בגישה זהירה ומצמצמת ביחס לאכיפת הסכמות ביניים.

הבחנה בין המושגים – רע״א 86/23 בלו מרבל בע״מ נ׳ רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע״מ

בית המשפט העליון הבהיר בפסק דין זה כי יש להבחין בין סודיות, חיסיון ואי־קבילות, וכי מדובר במנגנונים משפטיים שונים:

אי־קבילות היא כלל ראייתי המופנה כלפי בית המשפט;
סודיות היא חובה החלה על מחזיק המידע;
חיסיון הוא זכות להימנע מחשיפה כפויה של מידע.

בית המשפט הוסיף וקבע כי החיסיון הוא יחסי, וכי הן החיסיון והן אי־הקבילות ניתנים לוויתור על ידי הצדדים, במפורש או במשתמע.

בהקשר זה חשוב להדגיש כי ויתור במשתמע אינו נלמד בנקל.

בית המשפט יבחן את השאלה בהתאם להתנהלות הצדדים ולנסיבות המקרה, וידרוש ביטוי ברור להתנהגות שאינה מתיישבת עם שמירה על החיסיון.

גם כאשר מוכר ויתור, הוא ייבחן באופן נקודתי ולא בהכרח יחול על כלל המידע שהוחלף במסגרת ההליך.

שמירה על גבולות ההליך – רע״א 528/24 ש. כהן קירור ואריזה בע״מ נ׳ תפזול תעשיות כימיות בע״מ

בית המשפט העליון הדגיש בפסיקה עדכנית זו את הצורך לשמור על ההפרדה בין הליך הגישור להליך המשפטי.

בית המשפט הוסיף כי זליגה של תכנים מהגישור עשויה לפגוע בתכליות ההליך, ובראשן עידוד שיח פתוח וחופשי.

ההבחנה בין סודיות, חיסיון ואי־קבילות

מן הדין והפסיקה עולה הבחנה ברורה:

• סודיות עוסקת בעצם הגילוי של מידע. בגישור חלה חובת סודיות סטטוטורית על המגשר, בעוד שבין הצדדים מקור הסודיות הוא לרוב בהסכמה חוזית.
• חיסיון מונע גילוי כפוי של מידע במסגרת הליך משפטי.
• אי קבילות מונעת שימוש במידע כראיה, גם אם נחשף.

משמעות ההבחנה היא כי יתכן שמידע שנמסר במסגרת גישור ייחשף מחוץ להליך, אך עדיין לא ניתן יהיה, ככלל, לעשות בו שימוש ראייתי.

האם גישור הוא הליך סודי?

הגישור מוגן מבחינה ראייתית, אך אינו בהכרח סודי במובן המלא בין הצדדים.

לפיכך, האמירה כי "מה שנאמר בגישור נשאר בגישור" נכונה בעיקר במישור השימוש המשפטי בדברים.

סודיות בין הצדדים – תוצר של הסכמה

בהיעדר הוראה מפורשת בדין, סודיות בין הצדדים נוצרת רק אם הוסכמה ביניהם.

כאשר הצדדים בוחרים לעגן סודיות במסגרת הליך הגישור, מדובר בהתחייבות חוזית מחייבת, אשר היקפה ותנאיה נגזרים מהסכמתם.

במקרים מסוימים, ובהתאם לנסיבות הסכסוך, ניתן לשקול עיגון הסכמה כאמור ביחס למידע שיועלה במסגרת הגישור.

היקף ההסכמה ותנאיה עשויים להשתנות ממקרה למקרה, והם תלויים, בין היתר, באופי המידע, בזהות ולצרכי הצדדים.

זכות ההתייעצות והאיזון הנדרש

הדין מכיר בזכותם של הצדדים להיוועץ עם באי כוחם ויועצים מקצועיים במהלך הגישור.

זכות זו מחייבת איזון בין שמירה על סודיות לבין הצורך לנהל את הסכסוך באופן מושכל.

הפסיקה הדגישה כי יש לאפשר התייעצות, אך מבלי לפגוע בליבת ההגנה על הליך הגישור.

תפקיד המגשרת

המגשרת אינה מוסמכת לכפות חובת סודיות על הצדדים מכוח הדין, ואף אינה מחויבת להציע זאת.

עם זאת, בהתאם לנסיבות המקרה, רשאית המגשרת להציע לצדדים לשקול עיגון מפורש של סודיות בהסכם הגישור. הסכמה זו עשויה לתרום ליצירת אמון ולניהול יעיל של ההליך.

השלכות פרקטיות

בהיעדר הסכמה על סודיות, ייתכן כי מידע שהועלה במסגרת הגישור ייחשף, מבלי שתקום בכך הפרה משפטית. מצב זה עלול לפגוע באמון הצדדים ובאפקטיביות של ההליך.

סיכום

הדין הישראלי מעניק להגנת הליך הגישור מעמד משמעותי, בעיקר באמצעות חיסיון ואי קבילות.

עם זאת, חובת הסודיות הסטטוטורית חלה על המגשר בלבד; סודיות בין הצדדים תלויה בהסכמתם, וההגנות אינן מוחלטות.

הפסיקה מלמדת כי מדובר במערכת איזונים, שבה ההגנה על ההליך מתקיימת לצד הכרה בחשיבות הסכמות הצדדים ובתפקידו של בית המשפט.

אם אתם מצויים בסכסוך ושוקלים פנייה להליך גישור, מוזמנים לפנות לשיחת היכרות לבחינת המקרה. הפגישות מתקיימות בבני ברק או בעין ורד או באופן מקוון.

*ט.ל.ח. המידע במאמר זה מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ומומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי או מקצועי מתאים.