עו"ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים מורכבים, מרצה ומאמנת ליישוב סכסוכים ומו"מ
כאשר מתעורר סכסוך עסקי, משפחתי או אישי, הבחירה לפנות לגישור היא צעד משמעותי. לצד זאת, עולה גם השאלה איך לבחור מגשרת שתתאים לניהול התהליך.
בשונה מהליך משפטי, שבו ההכרעה מתקבלת על ידי בית המשפט, בגישור הצדדים הם שמעצבים את הדרך ובוחנים את הפתרונות האפשריים.
בהתאם לכך, לאופן שבו המגשרת מנהלת את התהליך יש השפעה על אופי השיח ועל האפשרות להתקדם. כבר בתחילת הדרך, ההחלטות וההסכמות הן של הצדדים בלבד,
והגישור אינו מבטיח הגעה להסכם.
הכשרה וניסיון – לא רק תעודה
הבחירה במגשרת כוללת בחינה של ההכשרה והניסיון. בישראל פועלים מגשרים רבים, חלקם לאחר קורס בסיסי וחלקם בעלי ניסיון מעשי לאורך שנים.
ההבדלים הללו באים לידי ביטוי ביכולת לנהל מצבי מחלוקת, לאפשר שיח מתמשך גם במצבים מורכבים ולהתאים את התהליך לנסיבות משתנות.
ניסיון בפועל בניהול גישורים, היכרות עם סוגי סכסוכים שונים והתמודדות עם מצבים מגוונים מהווים מרכיב מרכזי בבחינת התאמת המגשרת לתהליך.
גישור הוא מקצוע שמתחדד ומתפתח בעיקר דרך עשייה.
השתייכות למסגרות מקצועיות ורשימות בתי המשפט
ניתן להתייחס גם להשתייכות למסגרות מקצועיות. בישראל קיימות רשימות מגשרים הפועלות במסגרת הנהלת בתי המשפט, במסגרתם פועלים מגשרים המשתלבים גם בהליכי גישור הקשורים למערכת המשפט, לרבות הליכי מהו״ת (מידע, היכרות ותיאום).
עבודה במסגרת זו כוללת חשיפה למגוון רחב של סכסוכים וניהול תהליכים בממשק שבין גישור לבין ההליך המשפטי.
השתייכות לרשימות אלו אינה תנאי לבחירה, אך היא עשויה להעיד על ניסיון מעשי ועל היכרות עם מורכבות התהליכים.
רקע מקצועי ועבודה עם עורכי דין בגישור
הרקע המקצועי של המגשרת משפיע על האופן שבו היא מתבוננת על הסכסוך.
מגשרת שהיא גם עורכת דין מביאה עמה הבנה של המסגרת המשפטית, יכולת לזהות סוגיות רלוונטיות וסיוע בניסוח הסכמות באופן מדויק.
המגשרת אינה מחליפה ייעוץ משפטי אישי. לעיתים עולה צורך בליווי משפטי נפרד, וכל צד רשאי להיות מלווה בעורך דין מטעמו.
בפועל, רבים מהליכי הגישור מתנהלים בשיתוף פעולה עם עורכי הדין של הצדדים.
עורכי הדין מלווים את התהליך, מסייעים לצדדים להבין את המשמעויות המשפטיות של ההסכמות ולעיתים קרובות תורמים לגיבוש פתרונות.
מניסיוני, לא אחת עורכי דין ממליצים ללקוחותיהם לפנות לגישור ומפנים תיקים למגשרת, מתוך היכרות מקצועית עם אופן ניהול התהליך ויכולתו לתמוך בהתקדמות.
לא כל מגשרת מתאימה לכל סכסוך, וההתאמה בין סוג הסכסוך לבין תחומי הניסיון של המגשרת היא משמעותית.
סכסוכים עסקיים מערבים לעיתים אינטרסים כלכליים מורכבים ודורשים מיומנויות של ניהול משא ומתן,
בעוד שסכסוכי משפחה כוללים לא פעם דינמיקות בין־אישיות מורכבות ומערכות יחסים מתמשכות.
במצבים של הורות לאחר פרידה, עולה גם הצורך בהתייחסות להיבטים הקשורים להתנהלות הורית.
בחירת מגשרת מתבססת על התאמה למורכבות הסכסוך ולנסיבותיו.
התאמת מגשרת לסוג הסכסוך ולמאפייניו
ההתאמה בין המגשרת לבין הסכסוך אינה נגזרת רק מסוג הסכסוך. היא מושפעת גם מהמאפיינים שלו ומהקשר בין הצדדים.
גם בסכסוכים עסקיים, שלכאורה נתפסים כממוקדי אינטרסים כלכליים, מתקיימות לא פעם מערכות יחסים מורכבות.
לעיתים קיימת היסטוריה משותפת, ולעיתים יש גם מרכיבים אישיים משמעותיים.
מנגד, בסכסוכי משפחה קיימים היבטים רגשיים מובהקים, אך לעיתים מתווספות גם שאלות כלכליות ומשפטיות מורכבות.
במצבים של הורות לאחר פרידה, מצטרפים היבטים הנוגעים להתנהלות הורית ולמערכת היחסים המתמשכת בין ההורים.
בחירת מגשרת מתבססת על התאמה למורכבות הסכסוך, לנסיבותיו ולמאפייני הצדדים המעורבים.
תהליך גישור – מרחב לבחירה, לא הבטחה לתוצאה
גישור אינו תהליך שמטרתו לכפות פתרון, אלא לאפשר לצדדים לבחון אפשרויות ולבחור כיצד נכון להם להתקדם.
בהקשר זה, השאלה איך לבחור מגשרת אינה מתמצה בהכשרה או ניסיון בלבד, אלא גם באופן שבו היא מנהלת את התהליך בפועל.
תפקידה של המגשרת הוא לנהל את התהליך, לאפשר שיח, לזהות נקודות קושי ולסייע לצדדים לחדד את האינטרסים שמאחורי העמדות.
הצדדים הם שמחליטים אם להגיע להסכמות ומה יהיה תוכנן. יש מקום לבחון כיצד המגשרת מציגה את גבולות תפקידה וכיצד היא מגדירה את מסגרת התהליך.
(ראו גם מאמר בנושא סודיות וחיסיון בגישור)
גישור מקצועי משלב לעיתים בין עולמות ידע שונים.
מניסיוני, שילוב בין ראייה משפטית, כלים מעולמות הגישור והאימון ליישוב סכסוכים, לצד עבודה עם הורים במצבי פרידה, מאפשר התבוננות רחבה יותר על הסכסוך.
ההתבוננות אינה נעצרת בעמדות, אלא מתייחסת גם לצרכים ולאינטרסים שמאחוריהן.
כימיה ואמון
לצד השיקולים המקצועיים, קיים גם מרכיב שאינו ניתן למדידה מדויקת אך משפיע באופן משמעותי על התהליך – תחושת האמון.
גישור מבוסס על שיח, ועל היכולת של הצדדים להביע עמדות, חששות ורצונות.
תחושת ביטחון, הקשבה ויכולת לנהל שיח מכבד מהוות בסיס להמשך התהליך.
גישור וההליך המשפטי
לעיתים גישור נתפס כחלופה להליך המשפטי, אך בפועל מדובר בכלים משלימים. גישור יכול להתקיים לפני פנייה לבית המשפט, במהלך ההליך המשפטי או במקביל אליו.
(לסקירה רחבה של דרכים ליישוב סכסוכים)
ההליך המשפטי נותר מסגרת רלוונטית, ולעיתים אף תומכת בתהליך הגישור. מגשרת מקצועית פועלת תוך כיבוד הדין ותפקידם של עורכי הדין, ואינה מחליפה אותם.
גישור פרונטלי, מקוון והיברידי – דרכי ניהול התהליך
המציאות כיום מאפשרת קיום גישור במגוון דרכים, לרבות מפגשים פרונטליים, גישור מקוון או שילוב בין השניים. לכל אפשרות מאפיינים שונים,
ולעיתים השילוב ביניהן מאפשר ניהול מדויק וגמיש יותר של התהליך.
גישור מקוון (ODR) אינו רק פתרון טכני, אלא מרחב עבודה ייחודי שמאפשר שליטה מדויקת יותר בקצב התהליך, בהפרדה בין הצדדים ובניהול השיח.
לצד זאת, הוא מצריך מיומנויות ייעודיות, לרבות יצירת אמון בסביבה דיגיטלית, ניהול מפגשים רגישים מרחוק והתמודדות עם מצבי אי־ודאות.
(להרחבה על גישור מקוון וניהול סכסוכים בתנאי אי־ודאות ניתן לקרוא כאן)
לסיכום – בחירה שמעצבת את הדרך
בחירת מגשרת אינה רק בחירה מקצועית. היא גם בחירה בדרך שבה יתנהל הסכסוך ובהתנהלות בתוכו.
מניסיוני, הכולל בין היתר גישורים במסגרת בתי המשפט, לרבות כמגשרת מהו״ת, השתייכות לרשימות מגשרים של הנהלת בתי המשפט,
וכן עבודה בשיתוף פעולה עם עורכי דין המלווים את הצדדים ולעיתים אף מפנים תיקים לגישור, לצד עיסוק בגישור מקוון והובלת התחום כיו״ר (משותף) ועדת גישור מקוון בארגון מגשרי ישראל
התהליך יכול להיפתח לכיוונים שונים כאשר מנהלים אותו בצורה מדויקת, מכבדת ורגישה למורכבות של כל מקרה.
במצבים אלו, נוצר מרחב שבו הצדדים יכולים לבחון אפשרויות ולהחליט כיצד נכון להם להתקדם.
בתוך הקושי שוכנת גם האפשרות לבחור אחרת – לנהל את הסכסוך ולא רק להיגרר אחריו.
אם אתם שוקלים לפנות להליך גישור, מוזמנים לפנות לשיחת היכרות לבחינת ההתאמה. הפגישות מתקיימות בבני ברק, בעין ורד או באופן מקוון.
*המידע במאמר זה מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ פרטני. הליך גישור מבוסס על הסכמות הצדדים, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו.
