גישור מקוון בתקופת מלחמה: איך מנהלים סכסוך כשאין יציבות

עו"ד בשמת רוה פרינץ – מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים, מרצה ומאמנת ליישוב סכסוכים, יו"ר ועדת גישור מקוון בארגון מגשרי ישראל

גישור מקוון בתקופת מלחמה אינו עוד אפשרות טכנית, אלא לעיתים צורך ממשי.

כאשר הדיונים בבתי המשפט נדחים, והמציאות עצמה אינה יציבה, עולה השאלה כיצד ניתן להמשיך לנהל סכסוך באופן ענייני, אחראי ומדויק.

בהרצאה שהעברתי לאחרונה בנושא גישור מקוון בתקופת מלחמה, הצעתי הסתכלות רחבה יותר על האתגר –
לא רק כפתרון טכני שמאפשר להיפגש בזום, אלא כדרך שמאפשרת לצדדים להמשיך ולהתקדם גם כאשר התנאים אינם יציבים.

כשהמציאות נכנסת לחדר

בתקופה של חוסר יציבות, הסכסוך אינו מתקיים בוואקום.
המציאות החיצונית נכנסת לחדר הגישור, גם כאשר לא מדברים עליה במפורש.

הדבר מתבטא בין היתר ב:

סף תסכול נמוך יותר

עייפות ופגיעה בריכוז

צורך מואץ בקבלת החלטות

בקשות לקיצור ההליך אינן בהכרח נובעות רק משיקולים ענייניים, אלא גם מצורך לייצר תחושת שליטה בתוך מציאות שאינה יציבה.

ההבנה הזו מאפשרת לנהל את התהליך בצורה מדויקת יותר, מבלי לוותר על עומק, אך גם מבלי להתעלם מהקשר.

למה דווקא עכשיו גישור מקוון יכול להתאים

דווקא בתקופה שבה קיים קושי ממשי לתאם מפגשים פרונטליים, גישור מקוון מאפשר להמשיך את ההליך באופן רציף וגמיש.

בני משפחה הנמצאים במקומות שונים יכולים להשתתף באותו מפגש

שותפים עסקיים יכולים לנהל שיח מבלי להפסיק פעילות שוטפת

ניתן לקיים פגישות קצרות וממוקדות יותר, בהתאם ליכולת הצדדים

המשמעות היא לא רק נוחות, אלא גם המשכיות.
במקום להמתין עד שהמציאות תתייצב, ניתן להמשיך ולהתקדם כבר עכשיו.

מה חשוב לדעת לפני שמתחילים גישור מקוון

גישור מקוון בתקופת מלחמה דורש התאמה, עם זאת, הוא עדיין הליך מקצועי שמבוסס על עקרונות ברורים.

חשוב להבין:

ההליך הוא וולונטרי. ההחלטות מתקבלות על ידי הצדדים

ניתן לעצור, להתאים או לשנות את הקצב בהתאם למצב

המטרה אינה “לסיים מהר”, אלא להגיע להסכמות מדויקות ונכונות לצדדים

בפועל, פעמים רבות דווקא הגמישות של ההליך מאפשרת להגיע להסכמות מדויקות יותר.

תפקידה של המגשרת בתקופה זו

בתקופה של חוסר יציבות, יש חשיבות רבה לאופן שבו מנוהל ההליך.

המגשרת אינה רק “מנהלת שיחה”, אלא אחראית למסגרת שמאפשרת אותו, גם כאשר התנאים מורכבים.

כך ניתן, בין היתר:

לזהות מצבים שבהם נדרש לעצור ולהתארגן מחדש
לשמור על שיח מכבד גם כאשר המתח עולה
לסייע לצדדים להתמקד בנושאים החשובים להם באמת

היכולת להחזיק תהליך כזה בצורה רגישה ומדויקת היא שמאפשרת לצדדים להתקדם.

על מה כן ניתן להשפיע

גם כאשר המציאות החיצונית אינה יציבה, ישנם דברים שניתן להשפיע עליהם.

האופן שבו מנוהל ההליך,
השיח בין הצדדים,
והבחירה כיצד להתקדם.

לעיתים, עצם קיומו של מרחב מסודר וברור מאפשר לצדדים לעצור, לחשוב ולקבל החלטות שקשה לקבל בתוך מציאות לא יציבה.

לסיכום

גישור מקוון בתקופת מלחמה אינו רק פתרון טכני.
הוא מאפשר להמשיך לנהל סכסוכים גם כאשר המציאות סביבם אינה יציבה ולעיתים מטלטלת.

הצדדים מגיעים להליך כשהם נושאים עמם לא רק את הסכסוך, אלא גם עומס רגשי, עייפות וחוסר ודאות. לעיתים עולה צורך לסיים במהירות, ולעיתים דווקא להימנע מהכרעה.

בתוך המורכבות הזו, יש חשיבות ליצירת מסגרת שמאפשרת התקדמות – מבלי לוותר על דיוק.

גם כאשר לא ניתן להשפיע על התנאים החיצוניים, ניתן להשפיע על האופן שבו מתנהל ההליך ועל הבחירות שמתקבלות במסגרתו.

לעיתים, דווקא בתוך מציאות לא יציבה, מתאפשרת עצירה שמובילה לבחירה מדויקת יותר.
בתוך הקושי שוכנת ההזדמנות – לא כהבטחה לפתרון מהיר, אלא כהזמנה לבחירה מודעת בדרך שבה מתקדמים.

בתקווה לימים בטוחים ושקטים במהרה.

מעוניינים לשמוע עוד?

ניתן לפנות לתיאום פגישת היכרות במשרד בבני ברק או בעין ורד או בהיוועדות חזותית.(Zoom, Google Meet או Teams).

לקריאה נוספת: ראו תכנים נוספים באתר, ביניהם: דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוך

_______________________________________________________________

המאמר מבוסס על הרצאה מקצועית שהעברתי בזום ביום 22.3.2026, בתקופת מלחמת 'שאגת הארי', למגשרים ולמגשרות בארגון מגשרי ישראל ולקהל הרחב.

למאמר נוסף שפורסם בתקשורת בנושא התאמת הליכי גישור למציאות משתנה, ניתן לקרוא:
"גישור מקוון בזמן מלחמה: זה לא רק זום – זו מציאות אחרת"

המידע המובא במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין בו כדי להחליף ייעוץ פרטני המותאם לנסיבותיו של כל מקרה.