סודיות, חיסיון ואי־קבילות בגישור – מה חשוב לדעת

עו"ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים מורכבים, מרצה ומאמנת ליישוב סכסוכים ומו"מ

הליך הגישור מבוסס על האפשרות של הצדדים לנהל שיח פתוח וכנה, מבלי לחשוש כי הדברים שייאמרו ישמשו נגדם בהמשך.

זהו אחד הכלים המרכזיים במסגרת דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים. ולכן חשוב להבין כבר בשלב זה את ההבחנה בין סודיות, חיסיון ואי־קבילות בגישור.

הדין הישראלי מכיר בחשיבותו של שיח פתוח במסגרת הגישור ומעניק להליך הגנות משמעותיות שנועדו לאפשר לצדדים לקדם פתרון מוסכם של הסכסוך.

עם זאת, בחינה מדויקת של המסגרת הנורמטיבית מלמדת כי ההגנות אינן זהות, ואינן נשענות על אותו מקור משפטי. בעוד שהדין מעניק הגנה ראייתית רחבה לדברים הנאמרים במסגרת הגישור, והוא כולל גם מנגנונים שנועדו לצמצם את העברת תכני הגישור אל ההליך המשפטי, אין בו הוראה המטילה חובת סודיות כללית ומפורשת על הצדדים עצמם.

הבחנה זו אינה תאורטית בלבד. יש לה השלכות מעשיות על אופן ניהול הגישור, על רמת האמון בין הצדדים ועל השאלה אילו דברים ניתן לחשוף או לעשות בהם שימוש מחוץ להליך.

המסגרת הנורמטיבית: תקנות בתי המשפט וההסכם המצוי

חובת הסודיות – על המגשר

תקנה 5(ה) לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 קובעת: המגשר לא יגלה מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

בנוסף, תקנה 5(ו) קובעת כי מידע שנמסר למגשר בפגישה נפרדת תוך דרישה לשומרו בסוד, לא יועבר לצד השני ללא הסכמת מוסר המידע.

הוראות אלה מטילות על המגשר חובת סודיות הקבועה בתקנות. התקנות אינן קובעות חובת סודיות כללית ומפורשת החלה על הצדדים עצמם.

אי קבילות – עיגון בדין

סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד-1984 קובע: דברים אשר נמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.

הוראה זו מבטאת את עקרון אי הקבילות, מדובר בכלל ראייתי המונע שימוש בדברים שנאמרו במסגרת הליך הגישור כראיה בבית המשפט.

חשוב להדגיש כי אי־קבילות אינה זהה לחיסיון. בעוד שחיסיון עוסק בשאלה האם ניתן לחייב אדם לחשוף מידע או למסור מסמך, אי-קבילות עוסקת בשאלה האם ניתן לעשות שימוש במידע כראיה בהליך משפטי.

הפסיקה הדגישה את ההבחנה בין חיסיון לבין אי-קבילות, וקבעה כי סעיף 79ג(ד) מעגן כלל של אי-קבילות ואינו מהווה, כשלעצמו, מקור עצמאי לחיסיון.

ההסכם המצוי  – התחייבויות הצדדים בהליך הגישור

התוספת לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993, כוללת את ההסכם המצוי, המשמש בסיס להתקשרות בין הצדדים למגשר.

סעיף 2 להסכם המצוי קובע כי:

"בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב ובין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור"

הוראה זו מחזקת את ההגנה על הליך הגישור באמצעות התחייבות הצדדים שלא לזמן את המגשר לעדות ולא לעשות שימוש במגשר כמקור ראייתי לעניינים שעלו במסגרת הליך הגישור.

ההסכם המצוי משקף את הרצון לצמצם את העברת תכני הגישור אל ההליך המשפטי ולאפשר לצדדים לנהל שיח פתוח וחופשי במסגרת ההליך.

עם זאת, ההסכם המצוי אינו כולל הוראה המטילה חובת סודיות כללית על הצדדים ביחסים שבינם לבין עצמם. לפיכך, אף שהדין וההסכם המצוי מעניקים הגנות משמעותיות לתכני הגישור, בהיעדר הסכמה מפורשת או מקור משפטי אחר, אין חובת סודיות אוטומטית בין הצדדים.

עיצוב ההגנות על הליך הגישור בפסיקה

הפסיקה בישראל עיצבה את ההגנה על הליך הגישור כמערכת של איזונים, תוך הבחנה בין חיסיון, אי־קבילות וסודיות, והדגשת אופיין היחסי של ההגנות.

חיסיון חומרי הכנה ליישוב סכסוך: רע״א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע״מ נ׳ שירי ורע"א 4781/12 י.מ.עיני קונדיטוריה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

תוקף הסכמות והגדרת הסדר גישור – בע״מ 8769/08 פלוני נ׳ פלונית

פסק דין זה עמד בית המשפט העליון על אופיו של הליך הגישור כהליך של משא ומתן, שמטרתו הגעה להסכמה בין הצדדים.

נקבע כי יש להבחין בין שיח והסכמות הנוצרות במהלך הגישור לבין “הסדר גישור” סופי. רק תוצר סופי העומד בתנאים שנקבעו בדין ניתן להביאו בפני בית המשפט.

עוד נקבע כי לא כל מסמך או הסכמה שהושגו במסגרת הליך יישוב סכסוך מהווים התחייבות מחייבת, וכי יש לבחון בכל מקרה אם מדובר בהסכמה המסיימת את ההליך או בשלב במסגרת המשא ומתן.

פסק הדין מדגיש את הצורך בבחינה קונקרטית של נסיבות כל מקרה, ואת ההבחנה בין תהליך גישורי גמיש לבין יצירת חיוב משפטי מחייב.

אכיפת הסכמות ביניים בגישור – רע״א 5273/19 אביבי נ׳ אסולין ואח׳

פסק דין זה עוסק באפשרות לאכוף הסכמות שהושגו במסגרת הליך גישור, לרבות הסדרי ביניים.

בית המשפט העליון קבע כי אין מניעה עקרונית לאכוף הסכמות ביניים, אך זאת בכפוף לתנאים ברורים.

נקבע כי בפני צד המבקש לאכוף הסכמה עומדים שני מסלולים: האחד, מסלול של מתן תוקף של פסק דין או החלטה בהתאם לתקנות הגישור; והשני, מסלול חוזי מכוח דיני החוזים.

עם זאת, הודגש כי לא כל הסכמה במסגרת גישור מהווה התחייבות מחייבת. ברירת המחדל היא כי רק הסדר גישור סופי, העומד בדרישות הדין, מהווה הסכמה מחייבת.

אכיפה של הסדר ביניים תתאפשר, ככלל, רק כאשר ניתן ללמוד על כוונה מפורשת של הצדדים להקנות להסכמה תוקף מחייב גם מחוץ להליך הגישור.

בית המשפט עמד על הצורך לאזן בין הגמישות והפתיחות הנדרשות להצלחת הליך הגישור לבין אינטרס ההסתמכות וחובת תום הלב, וקבע כי יש לנקוט בגישה זהירה ומצמצמת ביחס לאכיפת הסכמות ביניים.

הבחנה בין המושגים – רע״א 86/23 בלו מרבל בע״מ נ׳ רום גבס חיפוי וקירוי (1997) בע״מ

בית המשפט העליון הבהיר בפסק דין זה כי יש להבחין בין סודיות, חיסיון ואי־קבילות, וכי מדובר במנגנונים משפטיים שונים:

אי־קבילות היא כלל ראייתי המופנה כלפי בית המשפט.
סודיות היא חובה שלא לחשוף מידע.
חיסיון הוא זכות להימנע מחשיפה כפויה של מידע.

בית המשפט הוסיף וקבע כי החיסיון הוא יחסי, וכי הן החיסיון והן אי־הקבילות ניתנים לוויתור על ידי הצדדים, במפורש או במשתמע.

בהקשר זה חשוב להדגיש כי ויתור במשתמע אינו נלמד בנקל.

בית המשפט יבחן את השאלה בהתאם להתנהלות הצדדים ולנסיבות המקרה, וידרוש ביטוי ברור להתנהגות שאינה מתיישבת עם שמירה על החיסיון.

גם כאשר מוכר ויתור, הוא ייבחן באופן נקודתי ולא בהכרח יחול על כלל המידע שהוחלף במסגרת ההליך.

שמירה על גבולות ההליך – רע״א 528/24 ש. כהן קירור ואריזה בע״מ נ׳ תפוזול תעשיות כימיות בע״מ

בפסק דין זה חזר בית המשפט העליון והדגיש כי יש להבחין בין שלושה מנגנונים משפטיים שונים: סודיות, חיסיון ואי־קבילות.

בית המשפט הבהיר כי אין להניח שכל מידע הקשור להליך גישור נהנה באופן אוטומטי מכל אחת מן ההגנות הללו, וכי יש לבחון בנפרד את מקור ההגנה, היקפה ותכליתה.

פסק הדין מדגיש כי ההגנות על הליך הגישור אינן חופפות זו לזו וכי יש לבחון כל אחת מהן בהתאם למקורה, תכליתה והיקפה.

ההבחנה בין סודיות, חיסיון ואי־קבילות

לאורך השנים נעשה לעיתים שימוש במונחים סודיות, חיסיון ואי־קבילות כאילו מדובר במושגים זהים או חופפים. ואולם, הפסיקה העדכנית מדגישה כי מדובר במנגנונים משפטיים שונים, שלכל אחד מהם מקור משפטי שונה, תכלית שונה והיקף שונה.

הבחנה זו אינה תאורטית בלבד. היא עשויה להשפיע על השאלה האם מידע ייחשף, האם ניתן לחייב את גילויו, והאם ניתן יהיה לעשות בו שימוש כראיה בבית המשפט.

מן הדין והפסיקה עולה ההבחנה הבאה:

סודיות עוסקת בעצם גילויו של מידע. בגישור חלות על המגשר חובות סודיות הקבועות בתקנות בתי המשפט (גישור). בין הצדדים עצמם, לעומת זאת, מקור הסודיות הוא לרוב בהסכמה חוזית או במקור משפטי אחר.

חיסיון הוא הגנה מפני חשיפה כפויה של מידע או מסמכים. בהקשר של הליכי גישור ויישוב סכסוך, הפסיקה הכירה במקרים מסוימים בחיסיון על חומרים שהוכנו לצורך ההליך.

אי-קבילות היא כלל ראייתי המונע שימוש במידע כראיה בבית המשפט. סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט קובע כי דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי.

האם גישור הוא הליך סודי?

הגישור נהנה מהגנות משפטיות משמעותיות, אך אין זה מדויק לומר כי הוא "סודי" באופן גורף.

הדין הישראלי מעניק הגנה ראייתית רחבה לדברים הנאמרים במסגרת הגישור, ובמקביל מטיל חובות סודיות על המגשר. עם זאת, הדין אינו קובע חובת סודיות כללית ומפורשת החלה על הצדדים עצמם ביחס לכל מידע המוחלף ביניהם במסגרת ההליך.

לפיכך, במקרים רבים הסודיות בין הצדדים נשענת על הסכמות חוזיות, על כללי ההתנהלות שנקבעו בהליך או על מקורות משפטיים אחרים, ולא על הוראת דין כללית החלה באופן אוטומטי.

לכן, האמירה כי "מה שקורה בגישור נשאר בגישור" נכונה בעיקר במישור השימוש המשפטי בדברים שנאמרו במסגרת ההליך, אך אינה משקפת בהכרח חובת סודיות מוחלטת בין הצדדים בכל מקרה ומקרה.

סודיות בין הצדדים – תוצר של הסכמה

בהיעדר הוראה מפורשת בדין, ככלל, סודיות בין הצדדים נוצרת מכוח הסכמה ביניהם.

כאשר הצדדים בוחרים לעגן סודיות במסגרת הליך הגישור, מדובר בהתחייבות חוזית מחייבת, אשר היקפה ותנאיה נגזרים מהסכמתם.

חשוב להבחין בין שני מישורים: מסמכים, טיוטות ותכנים שנוצרו לצורך הליך הגישור עשויים, בהתאם לנסיבות העניין, ליהנות מהגנות שונות, ובכלל זה מהגנות הנובעות מדיני החיסיון ומכללי אי-הקבילות. לעומת זאת, עצם ההסכמות הסופיות שאליהן הגיעו הצדדים אינן בהכרח סודיות כלפי חוץ, אלא אם הצדדים קבעו זאת במפורש.

כך, למשל, הצדדים יכולים להסכים כי פרטי ההסדר ביניהם יישמרו בסוד, וכי לבית המשפט תוגש רק הודעה מוסכמת בדבר סיום ההליך או בקשה מוסכמת לדחיית התביעה, מבלי לפרט את תוכן ההסכמות עצמן.

הסכמה כזו עשויה להיות חשובה במיוחד בסכסוכים עסקיים, משפחתיים או רגישים, שבהם לצדדים יש אינטרס לגיטימי לשמור על פרטיות ההסדר, לצד סיום ההליך המשפטי.

זכות ההתייעצות והאיזון הנדרש

הדין מכיר בזכותם של הצדדים להיוועץ עם באי כוחם ויועצים מקצועיים במהלך הגישור.

זכות זו מחייבת איזון בין שמירה על סודיות לבין הצורך לנהל את הסכסוך באופן מושכל.

הפסיקה הדגישה כי יש לאפשר התייעצות, אך מבלי לפגוע בליבת ההגנה על הליך הגישור.

תפקיד המגשרת

המגשרת אינה מוסמכת לכפות על הצדדים חובת סודיות החלה ביניהם, בהיעדר מקור משפטי מפורש או הסכמה חוזית שלהם.
עם זאת, בהתאם לנסיבות המקרה, רשאית המגשרת להציע לצדדים לשקול עיגון מפורש של חובת סודיות בהסכם הכניסה לגישור או בהסכם ייעודי אחר.

הסכמה כזו עשויה לתרום ליצירת אמון, להבהרת גבולות ההליך ולניהול יעיל וזהיר יותר של הגישור.

השלכות פרקטיות

בהיעדר הסכמה על סודיות, ייתכן כי מידע שהועלה במסגרת הגישור ייחשף, מבלי שתקום בכך הפרה משפטית. מצב זה עלול לפגוע באמון הצדדים ובאפקטיביות של ההליך.

סיכום

הדין הישראלי מעניק להגנת הליך הגישור מעמד משמעותי באמצעות שלושה מנגנונים שונים: סודיות, חיסיון ואי-קבילות.

עם זאת, חשוב להבחין בין ההגנות: חובת הסודיות הקבועה בתקנות חלה על המגשר: סודיות בין הצדדים תלויה, ככלל, בהסכמתם או במקור משפטי אחר, חיסיון עוסק בהגנה מפני גילוי כפוי של מידע; ואי-קבילות מונעת שימוש בדברים שנמסרו בגישור כראיה בהליך משפטי אזרחי.

הפסיקה מלמדת כי אין לראות במונחים אלה כמונחים חופפים. כל אחד מהם נשען על מקור משפטי שונה, בעל תכלית שונה והיקף שונה, ויש לבחון את תחולתו בהתאם לנסיבות המקרה.

לכן, אף שהגישור נועד לאפשר לצדדים לנהל שיח פתוח, כן וחופשי, אין לומר באופן גורף כי "מה שקורה בגישור נשאר בגישור" בכל מובן. האמירה מדויקת בעיקר במישור השימוש המשפטי בדברים, ואינה מחליפה הסכמה מפורשת בדבר סודיות בין הצדדים.

במקרים המתאימים, עיגון מפורש של חובת סודיות בהסכם הכניסה לגישור עשוי לחזק את האמון בין הצדדים, להבהיר את גבולות ההליך ולתרום לניהול יעיל ובטוח יותר של הגישור.

אם אתם מצויים בסכסוך ושוקלים פנייה להליך גישור, מוזמנים לפנות לשיחת היכרות לבחינת המקרה. הפגישות מתקיימות בבני ברק או בעין ורד או באופן מקוון.

*ט.ל.ח. המידע במאמר זה מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ומומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי או מקצועי מתאים.