עו"ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים, מרצה ומאמנת ליישוב סכסוכים
בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בתביעות העוסקות בהוצאת דיבה ולשון הרע.
הסיבה המרכזית לכך היא ריבוי האפשרויות לפרסום ברבים, ובעיקר השימוש הנרחב ברשתות החברתיות.
פלטפורמות כמו: פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ וטוויטר מאפשרות העברת מסרים במהירות עצומה, לעיתים, ללא ביקורת או סינון, ולחשיפה של מיליוני אנשים בארץ ובעולם.
מצד אחד מדובר ביתרון משמעותי המבטא חופש ביטוי ושיח פתוח,
מצד שני, קיימת סכנה לניצול לרעה של הפלטפורמות האלה, אנשים חשים לעיתים בנוח להביע דעות פוגעניות מאחורי מקלדת – להשמיץ, לקלל, להפיץ שמועות פוגעניות או להשפיל אחרים.
ההשפעה יכולה להיות קשה ורבת היקף, ולעיתים מובילה למתחים ולסכסוכים משמעותיים.
מהי לשון הרע?
לשון הרע והוצאת דיבה, הם כל פרסום או אמירה שיכולים לפגוע בשם הטוב של אדם, עסק, חברה, עמותה או כל גוף משפטי אחר.
חוק איסור לשון הרע (סעיף 1) קובע כי פרסום נחשב ללשון הרע אם יש בו כדי:
- להשפיל אדם בעיני הבריות או להפוך אותו למושא לשנאה, לבוז או ללעג;
- לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגויות או תכונות המיוחסות לו;
- לפגוע במשרתו, במשלח ידו, בתפקיד ציבורי או במקצועו;
- לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
החוק אינו מחייב הוכחת נזק כספי בפועל – די בכך שלפרסום היה פוטנציאל לפגוע בשם הטוב, כדי שהפרסום ייחשב להוצאת דיבה.
מדוע גישור מתאים למחלוקות לשון הרע?
גישור הוא הליך שבו צד שלישי ניטרלי – המגשרת – מסייעת לצדדים להגיע להבנה והסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט.
ההליך מאפשר:
- דיון פתוח וממוקד בעובדות ובנסיבות הפרסום
- התייחסות גם להשלכות הרגשיות של הסכסוך
- בחינה של ההקשר, המניעים וההשפעות של הפרסום
במהלך הגישור ניתנת לכל אחד מהצדדים הזדמנות להציג את עמדתו, לרבות טענות הגנה כגון "אמת דיברתי".
ההליך מתקיים בסביבה מכבדת ובטוחה, ומאפשר יצירת פתרונות המותאמים לצרכים הייחודיים של הצדדים.
ההבדל בין גישור לתביעה משפטית
הליך משפטי הוא פורמלי, לרוב פומבי ולעיתים ארוך ומורכב.
בגישור, לעומת זאת:
- הצדדים שומרים על שליטה מלאה על ההליך ועל התוצאה
- ניתן לבחור את המגשרת ולקבוע את לוחות הזמנים
- ההליך חסוי – כל הנאמר בו נשאר סודי
- מתקיים מרחב מוגן לשיח פתוח וכנה
יתרון משמעותי נוסף הוא האפשרות לשמור על מערכות יחסים, במיוחד כאשר מדובר בקולגות, שכנים או חברים שהיו בקשר טוב בתחילת הדרך.
סוגי פתרונות אפשריים בגישור
בגישור ניתן להגיע למגוון פתרונות מותאמים אישית, ביניהם:
- הסרת פרסומים פוגעניים או תיקונם
- פרסום התנצלות פומבית או פרטית
- הסכמה על פיצוי כספי בהתאם למידת הפגיעה
- קביעת כללי תקשורת ומנגנוני בקרה לעתיד
במסגרת ההסכמות ניתן לקבוע הסדרים חסויים וסודיים שאינם מוגשים לבית המשפט.
ההליך מאפשר פתרונות יצירתיים וגמישים, שמתמקדים בצרכים האמיתיים של הצדדים, במערכות יחסים ולא רק בנזקים כספיים.
ההיבט הרגשי בסכסוכי לשון הרע
במקרים רבים, סכסוכי לשון הרע מתרחשים בין אנשים שהיו בקשר טוב בתחילת הדרך – קולגות, שכנים, חברים או שותפים עסקיים.
לעיתים מדובר באי-הבנה, פרשנות מוטעית או אמירה שנאמרה ברגע של חוסר זהירות.
גישור מאפשר לתת מקום להבנה של גם להיבט הרגשי שמאחורי הסכסוך, ולא רק לשאלות המשפטיות.
גם כאשר ההליך אינו מסתיים בהסדר, הצדדים מקבלים פרספקטיבה רחבה יותר על המחלוקת ועל השלכותיה.
יתרונות הגישור
מהירות וגמישות: הליך קצר משמעותית מהליך משפטי;
שמירה על יחסים: פתרון סכסוכים שלעיתים קרובות מסייע בשמירה על היחסים;
חיסיון וסודיות: מאפשר שיח פתוח וכנה ללא חשש מהשלכות משפטיות;
פרספקטיבה והקשבה: גם ללא הסדר, כל צד מקבל זוויות מבט נוספות על עמדות הצד השני;
יצירת הסכמות מותאמות אישית: פתרונות משולבים שיכולים לכלול בין היתר: הסרה, התנצלות או פיצוי.
מקרים לדוגמה:
פרסום ביקורתי ברשתות החברתיות
עובד לשעבר פרסם פוסט ביקורתי נגד מקום עבודתו. במסגרת הגישור ניתנה הזדמנות גם למפרסם וגם למקום העבודה להציג את עמדותיהם, כולל טענות ההגנה.
בסופו של ההליך הוסכם על הסרת הפוסט, פרסום התנצלות וקביעת כללי תקשורת עתידיים.
מחלוקת בין שכנים
פרסום פוגעני של אחד מנציגי הועד נגד אחד השכנים בקבוצת ווטסאפ של הבניין.
הגישור אפשר לכל צד לבטא את תחושותיו, להקשיב אחד לשני, ולהגיע להסכמות המסדירות, בין היתר, את ההתנהלות העתידית ביניהם.
סיכום
גישור במחלוקות לשון הרע הוא כלי מקצועי, יעיל ומכבד, שמאפשר לצדדים לפתור סכסוכים במהירות, בניטרליות ובסודיות, תוך שמירה על כבוד והקשבה הדדית.
ההליך מאפשר לכל צד לקבל פרספקטיבה רחבה יותר על המחלוקת, ובמקרים רבים מוביל להסכמות מותאמות אישית.
כמגשרת, אני מלווה את הצדדים לאורך כל ההליך, דואגת שכל קול יישמע, ומסייעת להם בגיבוש פתרונות המשקפים את צרכיהם, תוך התייחסות להיבט הרגשי שמאפיין סכסוכים אלה.
*המידע במאמר זה מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין בו כדי להחליף ייעוץ משפטי המותאם לנסיבותיו של כל מקרה.



