אובייקטיביות מגשרים בגישורי משפחה בתקופת המלחמה

עו"ד בשמת רוה פרינץ – מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים, מתאמת הורית, מאמנת ומרצה ליישוב סכסוכים  

האם מגשרים יכולים להישאר אובייקטיביים בעידן של חוסר ודאות?

אתם בטח שואלים את עצמכם, האם אנחנו כמגשרים באמת יכולים להישאר אובייקטיבים?

אחד העקרונות המרכזיים בהליך הגישור הוא שמירה על אובייקטיביות מצד המגשר או המגשרת. 

האובייקטיביות בגישור מאפשרת למגשרים להתייחס לכל צד במידה שווה, בלי להעדיף או להפלות. כאשר המגשרים נשארים ניטרליים, יש יכולת ליצור אמון בין הצדדים ולבנות אווירה שבה כל משתתף מרגיש ששומעים אותו באמת. כמו כן, היא מסייעת להפריד בין רגשות, דעות אישיות והשפעות חיצוניות לבין מהות הסכסוך, ובכך מעודדת פתרון יעיל, הוגן ויצירתי שמתמקד בצרכי הצדדים ולא בעמדותיהם בלבד.

עם זאת, האם באפשרותנו להתנהל מתוך נקודת מבט של "דף חלק"?

בתקופה אמוציונאלית המלווה בחוסר ודאות כמו מלחמה – חיינו המורכבים מסולם ערכים וסיפורים אישיים המעצבים את המחשבות, ההתנהגויות, האמונות והדעות שלנו, לעיתים מועצמים עוד יותר.

אז איך נוכל לתת את הבמה לא/נשים שמגיעים לגישור – כשאנחנו אוחזים בדעות ובאמונות משלנו?

דווקא הידיעה וההבנה שכולנו מושפעים ממסלול החיים – מאפשרת מודעות, הבנת פערים ואף חשיפת נושאים מורכבים ונסתרים. את ניסיון החיים והמקצועיות שלנו אנו רותמים לקידום הסכמות משותפות ביו הצדדים בתהליך הגישור.

בנוסף, ההקפדה על אובייקטיביות מפרידה בין הסכסוך עצמו – השייך למגושרים בלבד לבין תפקידנו כמגשרים המסייעים בניהול מו"מ מובנה.

בתקופת המלחמה פגשתי בחדר הגישור התמודדויות אישיות במישורים שונים, אשר העמיקו את הצורך במודעות והשפיעו על אופן ניהול השיח. תחושת השליחות והשאיפה לאיזון ממשיכות להוביל אותנו  כמגשרים במציאות המאתגרת של ימינו, ולשמש מצפן מקצועי ואנושי כאחד.

התעצמות ההתמודדויות עלו במספר מישוריים: 

אתגרים לוגיסטיים – בהתניידות או בזמינות של משאבים נדרשים, אתגרים כלכליים – פגיעה ביכולת השתכרות בקרב עצמאים ושכירים כאחד, ואתגרים נפשיים – חוסר ודאות, מצבי מצוקה ואובדן התקווה של אחד ההורים, של שניהם ו/או של ילדיהם.

משתפת אותכם בשלושה מקרים, כמובן שהפרטים המדויקים שונו על מנת לשמור על פרטיות וסודיות הצדדים.

גישור פרידה וגירושין

"אנחנו רוצים להתגרש" היא אמרה כשפנתה אליי בתחילת המלחמה, "תוכלי לסייע לנו"?

שיתפה שבעלה נכה צה"ל ופוסט טראומטי עוד מתקופת שירותו הצבאי לפני שנים רבות.

בכל פניה אלי, אני בודקת תחילה לאיזה הליך יישוב סכסוכים המקרה מתאים, לכן גם במקרה הזה היה לי חשוב תחילה לברר בשני נושאים:

1. האם ההחלטה להתגרש נובעת מהמצב המלחמתי?
2. האם בן הזוג שעבר פוסט טראומה מקבל את ההחלטה ממקום "שלם" – או שהמלחמה מהווה עבורו טריגר?

בפגישות נפרדות שערכתי עם כל אחד מבני הזוג עלה באופן ברור, שההחלטה לסיים את הקשר הזוגי התקבלה מספר חודשים לפני המלחמה, ושההליך מתאים להליך גישורי.

במהלך הגישור בני הזוג שיתפו שיש להם שלושה ילדים בני 6, 8, ו12, ובין האתגרים שאיתם הם מתמודדים, חשוב להם לתת מענה מיידי למצוקת הילדים, שיאלצו להתמודד עם פרידת ההורים במקביל להשלכות המלחמה. משכך, אחד הנושאים הראשונים בהם התקבלה החלטה מוסכמת בין הצדדים היא להתמקד תחילה בצרכי הילדים, וסוכם, בין היתר, על פניה שלהם להדרכת הורים, ועל קבלת ליווי רגשי עבור אחד מילדיהם.

המשכנו לבחון את רצונותיהם של הצדדים, מיקדנו את ההסכמות בהלימה לבוחן מציאות חייהם, ותוך חודשיים הסתיים תהליך היברידי ממוקד (שהתנהל פרונטלית ובזום) באמצעות הסכם גישור שהוגש לבית המשפט ואושר.

לאחר הגירושין, את בת המצווה של בתם הם בחרו לחגוג במשותף. 

שינוי הסכמות שנקבעו בהסכם בהורות משותפת

מקרה נוסף בו גישרתי בתקופה זו עסק בנושא הפרת האיזון בהתנהלות המשותפת בין ההורים בעקבות המלחמה. 

פינויו של אחד ההורים מביתו שבדרום למלון, הפר את האיזון בהתנהלות בינו לבין ההורה האחר המתגורר במרכז. המפונה התמודד עם מעבר חפוז עם חפצים מועטים (ביגוד, משחקים וכו') – לחדר משותף אותו חלק עם הבן. בעוד ההורה השני התמודד עם שינויים במקום עבודתו, חשש ביטחוני מהנסיעות והיעדר סיוע משפחתי לטיפול בילד.

השינויים המשמעותיים יצרו מורכבות במפגשי ההורים. בניגוד לעבר, שהה ההורה שגר במרכז עם הילד מספר שעות בלבד וללא לינה. ובנוסף, התפתחה מתיחות ביניהם בגין איחורים או לקיחת חפצים של הילד. נושאים שבעבר ניתן היה לראות כ"נורמטיביים" – הציתו מריבות וכעס רב והעצימו חששות.

במקרה זה, כללה האובייקטיביות הגישורית גם את הצפת השינויים שחלו בעקבות המלחמה והשפעתם על צרכי הצדדים.

בתהליך הזמנתי אותם להיכנס זה לנעלי זו, ולראות את הסיטואציה בעיניים של הצד השני. זאת לצד יצירת התאמות במנגנון ההורי שקבעו במשותף קדם למלחמה, ובניית הסכמות במסגרת המשאבים הקיימים.

בגישור זה הושגו הקשבה, הבנה, שיח לקידום ההחלטות המשותפות, הסכמות לגידול הילד בתקופת המלחמה וניהול תקשורת מיטבית בין ההורים. 

הסכמות בין בני משפחה מפונים

מקרה נוסף בו גישרתי, התמקד בהסכמות בין בני משפחה מפונים, שהתמודדותם כללה נושאים רבים: פינוי מהבית, מרחב מחיה צפוף במלון בו שהו, היעדר תעסוקה, ילדים שנעקרו מסביבתם הטבעית ונאלצו להיכנס למסגרות חדשות לצד גיוס לצו מילואים של האבא – ויצרה חיכוכים משפחתיים מורכבים.

ציפיית ההורה שנשאר לבד עם הילדים לסיוע ותמיכה מבני המשפחה – לא תמיד התממשה, ונוצרו תחושות של אכזבה וכעס. היא ציפתה לסיוע סביב השעון והם חיפשו שקט עבור עצמם.

התחלנו בפגישה משותפת קצרה, והמשכנו לפגישות נפרדות.

כלי משמעותי בו אנו נעזרים כמגשרים בחדר הגישור הוא שאילת שאלות ללא ביקורתיות, המייצרות פרספקטיבות רחבות יותר, ומסייעות לצדדים לעבור משיח של סימני קריאה (אני צודק!) לשיחה של סימני שאלה (רגע, אני צודק? יכול להיות שאפשר לראות את זה גם אחרת? יכול להיות שאני יכול לנהוג אחרת?)

גם במקרה זה – את ה"לא" ואת סימני הקריאה המרנו יחד למה "כן" אפשרי עבורם.

במהלך הגישור נבנה שיח משפחתי שיתופי, שאיפשר לצדדים לראות אחד את השני, להבין טוב יותר את הצרכים של כל אחד מהם, לייצר הסכמות ולחוויה של קצת יותר ביחד – בתוך הכאוס הגדול.

לסיכום, לצד האתגרים הרבים המאפיינים את תקופת המלחמה, עלינו, כמגשרים, מוטל להמשיך ולשמור על גישה אובייקטיבית המקדמת קבלת החלטות עצמאיות של הצדדים.

"משפחה נשארת משפחה – גם כשהיא משנה מיקום, תנאים וצורה"

לכן, יישוב הסכסוך בהתאם לצרכים הנפרדים והמשותפים וראייה בפרספקטיבות רחבות יותר – מאפשרים קבלת החלטות מאוזנות יותר עבור כולם.

וכשלא מצליחים להגיע להסכמות בנושא מסוים, ומבקשים לשמוע את דעתנו?

במצבים אלו אני פונה לצדדים ושואלת אם הם מעוניינים בהצעת מגשרת, כשהם מסכימים אני מקפידה שההצעה תהיה הוגנת ומאוזנת בהתאם לנושאים שעלו בגישור, והם יכולים לבחור אם לקבל אותה או לדייק אותה לצרכיהם.

לעיתים, עצם ניהול המצב החדש על ידי מגשרת שאפשר לסמוך עליה בשילוב מתן כלים לתקשורת בינאישית הדדית ומקדמת – הם אלו שעושים את ההבדל.

בתקווה לחזרתם של כל החטופים הביתה, כל החיילים לשגרה, כל המפונים לבתיהם

ולימים טובים יותר ובשורות טובות. שתהיה לכולנו שנה טובה!

*נוסח של המאמר שפונה למגשרים, פורסם על ידי גם בעיתון ארגון מגשרי ישראל, גיליון ספטמבר 2024

**המידע במאמר זה מובא לצרכי מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, ואין בו כדי להחליף ייעוץ משפטי המותאם לנסיבותיו של כל מקרה.