סכסוך ירושה הגיע לבית המשפט? הדרך להסכמות עדיין פתוחה

כשסכסוך ירושה אינו באמת על הירושה

מבחינה משפטית, סכסוך ירושה עוסק בשאלות ברורות: האם קיימת צוואה תקפה, האם יש מקום להתנגד לה, כיצד יש לפרש את הוראותיה, מי הם היורשים וכיצד יחולק העיזבון.

אבל מי שמלווה משפחות לאורך שנים יודע שברוב המקרים אלה אינם שורשי הסכסוך.

פעמים רבות הירושה היא רק הנקודה שבה מתפרץ קונפליקט שנבנה במשך שנים. אח אחד שטיפל בהורה המזדקן ומרגיש שלא הכירו בתרומתו.

אחות שמשוכנעת שתמיד הייתה העדפה כלפי אחד האחים.

בני זוג מפרק ב' וילדים מנישואים קודמים שמתקשים למצוא את האיזון ביניהם.

מתנות שניתנו בחיי ההורים, הבטחות שנאמרו ליד שולחן השבת, תחושות של קיפוח או של חוסר הכרה.

ההליך המשפטי עוסק בשאלה מי זכאי למה.

הסכסוך המשפחתי עוסק לעיתים בשאלה עמוקה הרבה יותר: מי הרגיש שנשאר לבד, מי הרגיש שלא ראו אותו, ומי מבקש סוף סוף שיכירו גם בסיפור שלו.

זו הסיבה שפסק דין, חשוב ומנומק ככל שיהיה, אינו תמיד מסיים את הסכסוך.

מה קובע חוק הירושה בסכסוך ירושה?

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, מבוסס על עיקרון יסוד חשוב: כיבוד רצונו של המצווה.

כאשר אדם ערך צוואה תקפה, נקודת המוצא של הדין היא שיש לכבד את רצונו.

כאשר מתעוררת מחלוקת, בית המשפט בוחן את הצוואה, את נסיבות עריכתה ואת הוראות החוק כדי להכריע האם יש לקיימה וכיצד יש לפרשה.

כאשר לא קיימת צוואה, החוק קובע מי הם היורשים על פי דין ומה יהיה חלקו של כל אחד מהם בעיזבון.

החוק מסדיר גם נושאים נוספים, ובהם התנגדויות לצו קיום צוואה או לצו ירושה, מינוי מנהל עיזבון, אופן ניהול העיזבון וחלוקתו.

אלא שכאן מגיעה נקודה חשובה שפחות מוכרת לציבור.

סכסוך ירושה: כיצד חוק הירושה מאפשר ליורשים להגיע להסכמות?

לאחר פטירתו של המצווה, חוק הירושה מכיר בכך שהמציאות מורכבת יותר מהחלוקה הכתובה על הנייר.

סעיף 110 לחוק הירושה קובע כי נכסי העיזבון יחולקו על פי הסכם בין היורשים או על פי צו של בית המשפט.

המשמעות המעשית היא שבמקרים המתאימים, היורשים יכולים להגיע להסכמות באשר לאופן חלוקת נכסי העיזבון, גם כאשר קיימת צוואה וגם כאשר כבר מתנהל הליך משפטי.

כמובן, כל מקרה מחייב בחינה משפטית פרטנית, לרבות היבטי מיסוי והשלכות נוספות של ההסכמות המתגבשות.

זו אחת הסיבות שבגללן גישור משתלב היטב במסגרת הדין. הוא אינו בא במקום חוק הירושה ואינו מבקש לעקוף אותו.

הוא מאפשר ליורשים לבחון, במסגרת שהחוק מכיר בה, האם ניתן להגיע להסכמות המתאימות למשפחה שלהם.

מדוע סכסוך ירושה מגיע לעיתים לגישור רק לאחר הגשת תביעה?

בתחילת הסכסוך כל צד בטוח שהאמת נמצאת אצלו.

התחושה הטבעית היא שאם רק בית המשפט ישמע את הסיפור, הוא יבין מיד מי צודק.

אלא שככל שההליך מתקדם, מתברר שהדרך לפסק דין ארוכה ומורכבת הרבה יותר.

כתבי טענות, תצהירים, מסמכים רפואיים, חוות דעת מומחים, חקירות ודיונים אינם רק שלבים משפטיים. הם גם עלולים להעמיק את הקרע המשפחתי.

לצד העלויות הכלכליות, ישנם גם מחירים שקשה יותר לכמת: הפגיעה במערכות היחסים, הקושי לנהל תקשורת בין בני המשפחה ולעיתים אף נתק שנמשך שנים לאחר סיום ההליך.

במקביל, קורה דבר נוסף:

כל אחד מהצדדים כבר מקבל ייעוץ משפטי, מבין טוב יותר את נקודות החוזקה והחולשה של עניינו ואת המשמעות של המשך ההתדיינות.

דווקא אז, כשהציפיות הופכות מציאותיות יותר, ניתן לעיתים לנהל משא ומתן ממקום אחר, פחות מתוך רצון לנצח ויותר מתוך רצון למצוא פתרון.

מה קורה בגישור כאשר התיק כבר מתנהל בבית המשפט?

הדבר הראשון שחשוב להבין הוא שההסכמות אינן מתקבלות באולם בית המשפט.

הן מתגבשות מחוץ לכותלי בית המשפט, במסגרת הליך גישור חסוי, שבו הצדדים, בסיוע מגשרת ניטרלית ולעיתים בליווי עורכי דינם, בוחנים את האפשרויות העומדות בפניהם.

כאשר מושגות הסכמות, ניתן לעגן אותן בהסכם. את ההסכם ניתן להגיש לקבלת תוקף של פסק דין.

במילים אחרות, במקום שהפתרון יוכתב בפסק דין, הצדדים הם אלה שמעצבים אותו בעצמם.

דוגמה אחת שממחישה את ההבדל

נניח שאב הותיר צוואה שלפיה שלושת ילדיו יורשים את רכושו בחלקים שווים. בעיזבון יש דירת מגורים, עסק משפחתי ותיק השקעות.

מבחינה משפטית, רצון המצווה ברור, ויש לכבדו.

אלא שבפועל, אחד הילדים מעוניין להמשיך להפעיל את העסק, השנייה מבקשת לרכוש את הדירה שבה התגוררה עם האב בשנותיו האחרונות, והאח השלישי כלל אינו מעוניין להיות שותף בעסק או בנכס מקרקעין ומעדיף לקבל נכסים נזילים.

במסגרת הליך משפטי, הדיון עלול להתמקד בשאלות של פירוק שיתוף או מכירת נכסים.

בגישור, לעומת זאת, ניתן לבחון הסכם בין יורשים שבמסגרתו אחד יקבל את העסק, השנייה את הדירה, השלישי חלק גדול יותר מתיק ההשקעות, ובמידת הצורך ייקבעו תשלומי איזון, בטוחות, מועדים ומנגנונים שיאפשרו את יישום ההסכמות.

רצון המצווה לחלוקה שוויונית נשמר, אך אופן יישומו מותאם למציאות החיים של בני משפחתו.

לעיתים פתרון כזה מאפשר גם להימנע ממכירת נכסים שאיש מבני המשפחה אינו מעוניין למכור, תוך שמירה על רצון המצווה ועל האיזון בין היורשים.

סכסוך ירושה: האם גישור פירושו שמישהו מוותר?

זו אחת התפיסות השגויות הנפוצות ביותר.

גישור אינו מבוסס על הרעיון שמישהו צריך לקבל פחות ממה שמגיע לו.

מטרתו היא לאפשר לצדדים להבין את התמונה המלאה: המשפטית, הכלכלית והמשפחתית, ולבחון האם קיימת דרך שתיתן מענה טוב יותר לאינטרסים של כל המעורבים.

לעיתים ההסכמה תהיה קרובה מאוד לתוצאה שבית המשפט היה מגיע אליה.

לעיתים היא תהיה שונה, משום שהיא מתייחסת גם לצרכים שבית המשפט אינו יכול לתת להם מענה במסגרת פסק דין.

ומה מקומם של עורכי הדין?

יש מי שחוששים שפנייה לגישור משמעותה ויתור על הייצוג המשפטי.

המציאות שונה לחלוטין.

בגישורי ירושה רבים כל אחד מהצדדים ממשיך להיות מיוצג על ידי עורך דינו לאורך כל הדרך. עורך הדין מעניק ללקוח ייעוץ משפטי, בוחן את ההסכמות המתגבשות ומוודא שהן מגנות על זכויותיו.

המגשרת, לעומת זאת, אינה מייצגת איש מהצדדים. תפקידה לנהל את התהליך, לאפשר דיאלוג גם כאשר מערכת היחסים טעונה, לסייע בזיהוי האינטרסים של כל המעורבים ולעזור לצדדים לבחון פתרונות במסגרת הדין.

מניסיוני, כאשר עורכי הדין והמגשרת פועלים מתוך שיתוף פעולה, כל אחד במסגרת תפקידו, גדל הסיכוי להגיע להסכמות יציבות, ישימות ונכונות יותר עבור המשפחה.

לא כל סכסוך ירושה מתאים לגישור

חשוב לומר זאת ביושר.

ישנם מקרים שבהם תידרש הכרעה שיפוטית. לעיתים קיימות מחלוקות עובדתיות מהותיות, לעיתים מתעוררות שאלות משפטיות עקרוניות, ולעיתים קיימים פערי כוחות שאינם מאפשרים לנהל הליך גישור באופן הוגן.

גישור אינו מתאים לכל תיק, והוא גם אינו מבטיח שתושג הסכמה.

תפקידה של מגשרת מקצועית הוא לדעת לא רק כיצד לנהל גישור, אלא גם לזהות מתי נכון להמליץ על הליך אחר או לבצע התאמות שיבטיחו הליך הוגן וראוי.

בסופו של דבר, השאלה אינה רק כיצד יחולק העיזבון

בית המשפט מוסמך להכריע האם צוואה תקפה, כיצד יחולקו נכסי העיזבון ומי זכאי לרשת.

אולם הוא אינו יכול לקבוע כיצד ייראו היחסים בין האחים ביום שלאחר פסק הדין, האם בני הדודים ימשיכו להיפגש באירועים משפחתיים, או האם ניתן יהיה לשמר מערכת יחסים בין בני משפחה שגם לאחר חלוקת העיזבון ימשיכו להיות חלק זה מחייו של זה.

לא בכל מקרה ניתן להגיע להסכמות, ולא כל משפחה תצליח לשקם את יחסיה. עם זאת, במקרים רבים ניתן למנוע מההליך המשפטי להעמיק עוד יותר את הקרע.

אולי זו תרומתו המשמעותית ביותר של הליך הגישור בסכסוכי ירושה.

לא משום שהוא מחליף את הדין, אלא משום שהוא מאפשר לצדדים לבחון פתרונות במסגרת החוק, תוך כיבוד רצון המצווה, שמירה על זכויות היורשים והתאמת אופן חלוקת העיזבון למציאות המשפחתית.

ירושה עוסקת בנכסים. סכסוכי ירושה עוסקים באנשים.

ככל שניתן, מומלץ לבחון אפשרות ליישב סכסוך ירושה עוד לפני הפנייה לבית המשפט.

עם זאת, גם כאשר ההליך המשפטי כבר החל, אין פירוש הדבר שהדלת להסכמות נסגרה.

במקרים המתאימים ניתן לשלב גם בשלב זה הליך גישור ולבחון פתרונות מחוץ לכותלי בית המשפט.

אם אתם מתמודדים עם סכסוך ירושה, בין אם טרם החל הליך משפטי ובין אם הוא כבר מתנהל, אשמח לבחון יחד אתכם האם הליך גישור משפחה  עשוי להתאים לנסיבות המקרה שלכם.

אשמח לבחון יחד אתכם האם הליך גישור עשוי להתאים לנסיבות המקרה שלכם.

*האמור בכתבה זו הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו, להוראות הדין ולהלכות הפסוקות, ויש לקבל ייעוץ משפטי המותאם לנסיבותיו של כל מקרה לפני קבלת החלטות.