עו"ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים, מרצה ליישוב סכסוכים ומשא ומתן
כאשר מתגלה ליקוי בדירה חדשה, בבית פרטי או לאחר עבודות שיפוץ, אחת השאלות הראשונות שעולות היא האם מדובר בליקוי בנייה המזכה את בעל הנכס בתיקון או בפיצוי.
לעיתים התשובה ברורה. אולם במקרים רבים המציאות מורכבת הרבה יותר. האם הסדק בקיר מעיד על כשל קונסטרוקטיבי או שמדובר בסדק אסתטי בלבד? האם הרטיבות נגרמה כתוצאה מליקוי בביצוע עבודות הבנייה, מתחזוקה לקויה או מגורם אחר? האם ניתן להסתפק בתיקון נקודתי או שנדרש שיקום נרחב של חלקים מהמבנה?
אלו אינן שאלות משפטיות בלבד. הן דורשות ידע מקצועי בתחומי ההנדסה, האדריכלות והבנייה. משום כך, כמעט בכל תביעת ליקויי בנייה ממלאת חוות דעת מקצועית תפקיד מרכזי.
בפועל, כל אחד מהצדדים מציג בדרך כלל חוות דעת של מומחה מטעמו. לא פעם נדמה כי שתי חוות הדעת מתייחסות לשני נכסים שונים לחלוטין. בעוד שבעל הדירה טוען לליקויים משמעותיים שעלות תיקונם גבוהה, הקבלן או היזם סבורים כי מרבית הטענות אינן מבוססות, כי מקור הליקויים שונה או שניתן לבצע את התיקונים בעלות נמוכה בהרבה.
כאשר הפערים בין חוות הדעת גדולים, ניצב בית המשפט בפני מחלוקת מקצועית שאינה יכולה להיות מוכרעת על סמך טענות הצדדים בלבד. בשלב זה עולה לא פעם הצורך במינוי מומחה.
מדוע חוות הדעת של הצדדים שונות זו מזו?
כל אחד מהצדדים פונה בדרך כלל למומחה מטעמו כדי שיבחן את הנכס ויחווה את דעתו באשר לליקויים הנטענים. זהו מהלך טבעי ואף מתבקש. בעל הדירה מבקש להוכיח את היקף הליקויים ואת עלות תיקונם, ואילו הקבלן או היזם מבקשים לבחון האם אכן קיימים ליקויים, האם הם באחריותם ומהי הדרך הראויה לטפל בהם.
אין בכך כדי ללמד שאחד המומחים פועל בחוסר מקצועיות. לעיתים מדובר במחלוקת מקצועית אמיתית. מומחים שונים עשויים להגיע למסקנות שונות באשר למקור הליקוי, למשמעותו, לאופן תיקונו או לעלות ביצוע העבודות. לעיתים קיימות גם מחלוקות באשר לפרשנות התקנים, למפרט הטכני או לתוכניות הבנייה.
כאשר כל אחד מהצדדים מציג חוות דעת שונה, מתעורר קושי ממשי להכריע איזו מהן משקפת בצורה המדויקת ביותר את מצב הנכס.
מתי ממנה בית המשפט מומחה?
כאשר קיימת מחלוקת מקצועית בין הצדדים, רשאי בית המשפט למנות מומחה מטעמו. בתחום ליקויי הבנייה מדובר במהלך שכיח, במיוחד כאשר הוגשו חוות דעת סותרות או כאשר נדרש גורם מקצועי ניטרלי שיסייע לבית המשפט להבין את הסוגיות ההנדסיות העומדות במרכז המחלוקת.
תפקידו של המומחה הוא לבחון את הנכס באופן אובייקטיבי, לעיין במסמכים הרלוונטיים, לבצע בדיקות ככל שנדרש ולהגיש חוות דעת מקצועית.
במסגרת חוות דעתו בוחן המומחה האם קיימים ליקויי בנייה, מה מקורם, האם הם מהווים אי־התאמה לתקנים, לתוכניות או למפרט, כיצד נכון לתקן אותם ומהי העלות הסבירה של ביצוע התיקונים. במקרים המתאימים יתייחס גם לשאלות של ירידת ערך, דיור חלופי או נזקים נלווים.
חשוב להדגיש כי המומחה אינו מכריע בסכסוך ואינו פוסק פיצויים. תפקידו לספק לבית המשפט תשתית מקצועית שעל בסיסה יוכל לקבל את ההכרעה המשפטית.
חשוב לדעת
חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט אינה מבטלת את חוות הדעת שהגישו הצדדים. הן ממשיכות להיות חלק מחומר הראיות. עם זאת, בשל מעמדו האובייקטיבי של המומחה, מעניקים בתי המשפט במקרים רבים משקל משמעותי למסקנותיו.
האם בית המשפט חייב לקבל את חוות דעת המומחה?
התשובה היא שלילית.
בית המשפט הוא שמכריע במחלוקת, ולא המומחה. יחד עם זאת, הפסיקה קבעה לא אחת כי כאשר מומחה מטעם בית המשפט פעל במקצועיות, בחן את כלל הנתונים ונימק את מסקנותיו, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו אלא אם קיימים טעמים ממשיים המצדיקים זאת.
לצדדים עומדת הזכות להפנות למומחה שאלות הבהרה, ובמקרים המתאימים גם לבקש את חקירתו בבית המשפט. במקרים חריגים ניתן אף לבקש מינוי מומחה נוסף, אולם מדובר בצעד שאינו נעשה כדבר שבשגרה.
בפועל, חוות דעתו של המומחה משפיעה פעמים רבות על המשך ניהול ההליך. לא אחת, לאחר קבלתה, מצליחים הצדדים להעריך בצורה מציאותית יותר את סיכוייהם ומחליטים לנסות להגיע להסכמות.
האם חייבים להמתין למינוי מומחה על ידי בית המשפט?
התשובה היא לא.
אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שניתן להיעזר במומחה ניטרלי רק לאחר הגשת תביעה. למעשה, ניתן להסכים על מינוי מומחה מוסכם גם לפני פתיחת ההליך המשפטי, במהלך משא ומתן ישיר ואף במסגרת הליך גישור.
כאשר שני הצדדים נותנים אמון בזהות המומחה, ניתן לקבל תמונה מקצועית משותפת שתסייע למקד את המחלוקת. במקרים רבים מהלך כזה מצמצם את הצורך בהתדיינות ממושכת, חוסך עלויות ומאפשר לצדדים להתמקד במציאת פתרון במקום בוויכוח על עצם קיומם של הליקויים.
מיתוס נפוץ
יש הסבורים שמינוי מומחה פירושו שהתיק קרוב לסיומו.
בפועל, חוות דעת מקצועית אינה מסיימת את הסכסוך. גם לאחר קבלתה עשויות להישאר מחלוקות בשאלת האחריות, אופן ביצוע התיקונים, לוחות הזמנים, גובה הפיצוי או חלוקת העלויות. דווקא בשלב זה קיימת לעיתים קרובות הזדמנות אמיתית להגיע להסכמות.
כיצד משתלב מומחה במסגרת הליך גישור?
כאשר מתנהל גישור בתביעת ליקויי בנייה, אין הכרח שכל השאלות המקצועיות יהיו מוכרעות מראש. במקרים המתאימים יכולים הצדדים להסכים על מינוי מומחה מוסכם שיבחן את הנכס ויגיש חוות דעת אובייקטיבית.
המומחה והמגשר אינם מחליפים זה את זה, אלא משלימים זה את עבודתו של זה. בעוד שהמומחה מספק את התשתית המקצועית, המגשר מסייע לצדדים לבחון כיצד ניתן ליישב את המחלוקת על בסיס אותה תשתית.
לעיתים יסכימו הצדדים שהקבלן יבצע את התיקונים, לעיתים יעדיפו פיצוי כספי, ולעיתים יימצא פתרון משולב הכולל תיקון חלק מהליקויים לצד תשלום פיצוי בגין אחרים. במקרים מסוימים ניתן להסכים גם על לוחות זמנים לביצוע העבודות, על מינוי מפקח שילווה את ביצוע התיקונים או על מנגנון שיסייע בפתרון מחלוקות עתידיות.
היתרון של הגישור הוא ביכולתו לאפשר לצדדים לעצב פתרון המתאים לנסיבות המקרה, במקום להסתפק בהכרעה משפטית בלבד.
באיזה שלב נכון לפנות לגישור?
אין שלב אחד נכון.
ניתן לפנות לגישור עוד לפני הגשת התביעה, לאחר קבלת חוות דעת ראשונה, לאחר חילופי מכתבים בין עורכי הדין, במהלך ההליך המשפטי ואף לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט.
במקרים רבים דווקא לאחר קבלת חוות הדעת מצטמצמות נקודות המחלוקת, והצדדים יכולים לנהל משא ומתן ממוקד וענייני. במקרים אחרים, גישור בשלב מוקדם מאפשר להסכים על מינוי מומחה מוסכם ובכך לחסוך חודשים ארוכים של התדיינות.
טיפ מקצועי
כאשר עיקר המחלוקת הוא מקצועי ולא אישי, מינוי מומחה מוסכם במסגרת גישור עשוי להפוך את הדיון ממחלוקת על העובדות לשיח על פתרונות.
שאלות נפוצות
האם בכל תביעת ליקויי בנייה ממונה מומחה מטעם בית המשפט?
לא. ההחלטה תלויה בנסיבות המקרה ובשיקול דעתו של בית המשפט. ישנם מקרים שבהם ניתן להכריע גם ללא מינוי מומחה.
מי משלם את שכר טרחת המומחה?
ברוב המקרים קובע בית המשפט כיצד יחולק שכר טרחת המומחה בין הצדדים. לעיתים החלוקה הראשונית היא שווה, ובפסק הדין נקבעת חלוקה שונה במסגרת פסיקת ההוצאות.
האם ניתן לבחור את זהות המומחה?
כאשר מדובר במומחה מוסכם – בהחלט כן. כאשר מדובר במומחה מטעם בית המשפט, רשאים הצדדים להביע את עמדתם ואף להציע מועמדים, אולם ההחלטה הסופית נתונה לבית המשפט.
האם חוות דעת של מומחה מסיימת את הסכסוך?
לא בהכרח. חוות הדעת מספקת בסיס מקצועי חשוב, אך פעמים רבות עדיין נדרש משא ומתן כדי להגיע להסכמות באשר לאופן פתרון המחלוקת.
לסיכום
מינוי מומחה בתביעות ליקויי בנייה הוא כלי חשוב המסייע לבחון את המחלוקת מנקודת מבט מקצועית ואובייקטיבית.
בין אם מדובר במומחה שמונה על ידי בית המשפט ובין אם במומחה מוסכם שנבחר על ידי הצדדים, חוות דעת מקצועית יכולה לספק בסיס לקבלת החלטות מושכלות ולקדם את יישוב הסכסוך.
במקרים רבים, שילוב נכון בין ליווי משפטי, מומחה מקצועי והליך גישור מאפשר לצדדים לצמצם את המחלוקות, לחסוך זמן ועלויות ולהגיע לפתרון מעשי ומאוזן, המתאים לצורכיהם ולנסיבות המקרה.
אם אתם מתמודדים עם מחלוקת בנושא ליקויי בנייה, בין אם טרם הוגשה תביעה ובין אם ההליך כבר מתנהל בבית המשפט, אשמח לבחון יחד אתכם את מכלול האפשרויות העומדות לרשותכם. לעיתים ניתן לקדם את יישוב הסכסוך באמצעות משא ומתן, גישור או מינוי מומחה מוסכם, ולעיתים נכון ללוות את ההליך המשפטי עד לקבלת הכרעה.
אני מזמינה אתכם ליצור קשר לתיאום פגישת ייעוץ, לבחינת נסיבות המקרה ולגיבוש הדרך המתאימה ביותר עבורכם.
*המידע המובא במאמר זה נועד להרחבת הידע הכללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת מקצועית או תחליף לייעוץ המותאם לנסיבותיו של כל מקרה. תביעות ליקויי בנייה מושפעות ממכלול רחב של נסיבות עובדתיות, מסמכים, חוות דעת מקצועיות והוראות הדין הרלוונטיות. לפני קבלת החלטה או נקיטת פעולה משפטית, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני המתאים לנסיבות המקרה.
