עו"ד בשמת רוה פרינץ, מגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים מורכבים, מרצה ומאמנת ליישוב סכסוכים
בעקבות הרצאה של פרופ׳ תמר אלמור על הצלחה, אושר ופרפקציוניזם, נשארתי עם שאלה שממשיכה להדהד: האם הצלחה באמת הופכת אותנו למאושרים יותר?
אנחנו חיים בעידן שמדבר הרבה על הצלחה. כבר מגיל צעיר אנחנו לומדים לשאול את עצמנו איך נצליח יותר, נתקדם מהר יותר, ניראה טוב יותר, נרוויח יותר, נעמוד ביותר יעדים, ונצליח להיות "הגרסה הכי טובה של עצמנו".
הצלחה נמדדת פעמים רבות בציונים, בתארים, בכסף, במעמד מקצועי, בנראות חיצונית, ברכוש, בהישגים וביכולת לעמוד בסטנדרטים גבוהים. בעולם העסקי היא נמדדת ברווח, בצמיחה, בעמידה ביעדים ובתוצאות.
אבל בתוך כל העיסוק הזה בהצלחה עולה שאלה עמוקה יותר: האם ההישגים שלנו באמת מביאים איתם אושר, שקט ותחושת ערך?
התשובה אינה פשוטה. הצלחה יכולה לשמח, לחזק תחושת מסוגלות ולפתוח דלתות. היא יכולה להיות ביטוי למאמץ, התמדה, כישרון ובחירה. אבל היא לא תמיד מביאה איתה אושר, שקט או תחושת ערך.
פעמים רבות האושר קשור לא רק למה שהשגנו, אלא גם לשאלה איך אנחנו מרגישים בדרך. האם אנחנו חיים מתוך משמעות, האם יש לנו קשרים טובים, האם אנחנו מצליחים לבחור, והאם אנחנו מרגישים בעלי ערך גם כשהכול לא מושלם.
וכאן נכנסות מערכות היחסים שלנו. כי בסופו של דבר, הרבה מהאושר שלנו נבנה לא רק דרך מה שהשגנו, אלא גם דרך הקשרים שאנחנו מקיימים: זוגיות, הורות, משפחה, שותפות עסקית, חברות וקהילה.
האם הצלחה מביאה אושר?
הצלחה יכולה לגרום שמחה גדולה. רגע של הישג, קבלה ללימודים, קידום בעבודה, תעודה, אקזיט, עסק שצומח או יעד שהושג – כל אלה יכולים למלא אותנו בגאווה ובסיפוק. עם זאת, אושר אינו תוצאה אוטומטית של הישג.
יש אנשים שמצליחים מאוד מבחוץ, אבל מרגישים ריקים מבפנים. יש מי שמגיעים ליעד שחלמו עליו, ורגע אחרי שואלים את עצמם: זהו? עכשיו מה? ויש מי שממשיכים לרדוף אחרי היעד הבא, כי תחושת הערך שלהם תלויה כל הזמן בעוד הוכחה.
כאשר הצלחה הופכת להיות המדד היחיד לערך שלנו, היא עלולה להפוך ממקור של שמחה למקור של לחץ. במקום לשאול מה חשוב לי, אנחנו שואלים איך זה ייראה. במקום לשאול מה נכון לי, אנחנו שואלים מה ייחשב הצלחה. במקום לחיות את הדרך, אנחנו רצים אל היעד הבא.
מה ההבדל בין הצלחה לפרפקציוניזם?
אחת ההבחנות החשובות שעלו בהרצאתה של פרופ׳ תמר אלמור היא ההבדל בין הצלחה לבין פרפקציוניזם. שאיפה להצליח יכולה להיות כוח חיובי. היא יכולה להניע אותנו ללמוד, להתפתח, להתמיד, להתאמץ, לחלום ולבנות.
פרפקציוניזם הוא משהו אחר. הוא המרדף המתמיד אחרי שלמות. התחושה שתמיד צריך להיות עוד קצת יותר: יותר טובים, יותר מדויקים, יותר יפים, יותר מצליחים, יותר בשליטה, יותר חזקים.
בעולם שמאפשר לשנות כמעט כל דבר, לשפר כל דבר, למדוד כל דבר ולהשוות כל דבר, קל מאוד להרגיש שאנחנו אף פעם לא מספיקים. תמיד יש עוד משהו לתקן, עוד יעד להשיג, עוד תמונה מושלמת להעלות, עוד הישג להציג, עוד גרסה משופרת של עצמנו שכביכול מחכה מעבר לפינה.
אבל שלמות היא יעד שבורח כל הזמן. וכשהחיים הופכים למרדף אחרי שלמות, קשה מאוד להיות מאושרים. קשה גם להיות בקשר קרוב, פתוח ובטוח.
איך מרדף אחרי שלמות משפיע על מערכות יחסים?
מערכות יחסים אינן מתקיימות בתוך עולם מושלם. הן מתקיימות בתוך החיים עצמם: עומס, טעויות, אכזבות, פערים, פחדים, ציפיות, שינויים וחוסר ודאות.
כאשר אדם מרגיש שהוא חייב להיות כל הזמן מצליח, צודק, חזק או בשליטה, קשה לו יותר להיות בקשר אמיתי. קשה לו להודות שקשה לו, לבקש עזרה, לומר שטעה או להקשיב בלי להרגיש מותקף.
בזוגיות, זה יכול להיראות כמו צורך מתמיד להוכיח מי צודק. במשפחה, זה יכול להיראות כמו ניסיון להחזיק תדמית של "הכול בסדר". בעסק משפחתי או בשותפות עסקית, זה יכול להיראות כמו קושי לעצור ולדבר על מה שכבר לא עובד.
לפעמים הקושי אינו רק המחלוקת עצמה, אלא הפחד ממה שהמחלוקת אומרת עלינו. אם הזוגיות במשבר – האם נכשלתי? אם העסק לא מצליח – האם זה אומר משהו על הערך שלי? אם הילד מתמודד עם קושי – האם זה אומר משהו עליי כהורה? אם אני מוותר – האם הפסדתי?
השאלות האלה יוצרות הרבה כאב. הן גם מקשות על שיחה פתוחה. כי כשכל קושי נחווה כמבחן ערך, קשה לנהל אותו בגמישות.
האם מערכות יחסים הן מבחן הצלחה?
מערכות יחסים אינן מבחן שבו צריך לקבל ציון. זוגיות טובה אינה זוגיות שאין בה מחלוקות. משפחה טובה אינה משפחה שאין בה מתחים. שותפות עסקית טובה אינה שותפות שאין בה פערים. והורות טובה אינה הורות שבה הכול הולך בדיוק לפי התוכנית.
קונפליקטים הם חלק טבעי ממערכות יחסים. השאלה אינה האם יהיו מחלוקות. יהיו. השאלה היא איך נתנהל בתוכן.
האם נצליח לדבר גם כשקשה? האם נצליח להקשיב גם כשכואב? האם נצליח לשאול מה באמת חשוב לנו, ולא רק מה מגיע לנו? האם נצליח לראות גם את האדם שמולנו, גם כשאנחנו פגועים או כועסים? האם נצליח לקבל החלטות שלא נובעות רק מאגו, פחד או רצון לנצח?
במובן הזה, הצלחה במערכת יחסים אינה שלמות. הצלחה היא היכולת לתקן, לעצור, להבין, לקחת אחריות, לשנות כיוון כשצריך, ולפעמים גם להיפרד בדרך שמכבדת את מה שהיה ואת מה שעדיין חשוב לשמר.
מה נחשב הצלחה בתוך קונפליקט זוגי, משפחתי או עסקי?
בתוך קונפליקט, אנחנו רגילים לחשוב על הצלחה במונחים של ניצחון. מי קיבל יותר? מי ויתר פחות? מי צדק? מי יצא חזק יותר?
בגישור, הצלחה נראית אחרת.
הצלחה יכולה להיות הרגע שבו אדם מצליח לומר בקול מה באמת חשוב לו. היא יכולה להיות הרגע שבו הצד השני שומע משהו שלא הצליח לשמוע קודם. היא יכולה להיות מעבר משיח של האשמות לשיח של צרכים, הסכמה חלקית שמפחיתה מתח, החלטה מודעת גם אם אינה מושלמת, פרידה שמאפשרת להורים להמשיך לתפקד כהורים, או פירוק שותפות עסקית בלי להרוס את כל מה שנבנה בדרך.
לא כל גישור מסתיים בתחושת שמחה. לא כל הסכמה פותרת את כל הכאב. יחד עם זאת, גישור טוב יכול לאפשר לצדדים לעבור מניהול מאבק לניהול שיחה. וזה שינוי משמעותי.
איך גישור קשור להצלחה ולאושר?
גישור אינו מבטיח אושר. הוא גם אינו מבטיח תוצאה מושלמת. הוא כן מאפשר משהו חשוב מאוד: לעצור.
לעצור לפני שהקונפליקט מנהל את הצדדים. לעצור לפני שכל שיחה הופכת למאבק. לעצור לפני שהצורך לנצח מחליף את השאלה מה נכון לנו מכאן והלאה.
בתהליך גישור אפשר לברר מה באמת חשוב. לא רק מה דורשים, לא רק מה כתוב במסמכים, ולא רק מה כל צד חושב שמגיע לו, אלא מה עומד מתחת לעמדות.
בזוגיות ובמשפחה, זה יכול להיות צורך בביטחון, בהכרה, בהורות יציבה, בכבוד, בשקט או בתחושת שותפות. בעסק או בשותפות מקצועית, זה יכול להיות צורך בהוגנות, בוודאות, בהכרה בתרומה, בהפרדה מסודרת או בשמירה על מוניטין.
כאשר מבינים את הצרכים האמיתיים, קל יותר לבנות פתרונות שמתאימים לחיים עצמם. לא פתרונות מושלמים, אלא פתרונות שאפשר לחיות איתם. פתרונות שיש בהם אחריות, בהירות ושקט.
למה חשוב לשחרר את הצורך להיות מושלמים בתוך סכסוך?
סכסוך מפגיש אותנו עם חלקים לא פשוטים בעצמנו: כעס, פחד, תחושת פגיעה, חוסר אונים, הצורך להיות צודקים, הקושי לוותר והרצון שיראו אותנו.
בתוך המקום הזה, הצורך להיראות חזקים או מושלמים יכול להקשות מאוד. לפעמים ההסכמה לומר "קשה לי", "אני לא יודע", "אני צריכה זמן", "אני פגוע", "אני רוצה להבין", היא זו שמאפשרת תנועה.
לא כי היא מחלישה אותנו, אלא כי היא פותחת פתח לשיחה אחרת.
גישור נותן מקום גם למורכבות הזו. הוא מאפשר לצדדים להיות בתוך קונפליקט בלי להפוך אותו למלחמה כוללת. הוא מאפשר לבדוק אפשרויות, לשאול שאלות, לבחון מציאות, ולבנות הסכמות בקצב שמתאים לצדדים.
הצלחה אינה רק התוצאה
אנחנו רגילים למדוד הצלחה לפי השורה התחתונה. האם נחתם הסכם? האם התקבל פסק דין? האם העסק נמכר? האם אחד הצדדים קיבל את מה שביקש?
אבל במערכות יחסים, השורה התחתונה אינה תמיד כל הסיפור. חשובה לא פחות גם הדרך.
האם הצדדים הצליחו לדבר? האם הילדים נפגעו פחות? האם נשמר כבוד בין בני משפחה? האם השותפים הצליחו להיפרד בלי למחוק שנים של עשייה? האם התקבלה החלטה מתוך הבנה ולא רק מתוך עייפות? האם הצדדים יצאו עם יותר בהירות לגבי המשך הדרך?
לעיתים קרובות, זו ההצלחה הגדולה באמת. לא פתרון מושלם, אלא פתרון שמאפשר להמשיך.
הצלחה בתוך מערכות יחסים
השאלה איך מודדים הצלחה בתוך מערכות יחסים העסיקה אותי גם בפודקאסט, 'משפחה ועוד', בו התארחתי. שוחחנו על זוגיות, משפחה ופרידה, ועל אחת השאלות המורכבות ביותר: האם ממשיכים לנסות לבנות את הקשר, או שמגיע שלב שבו נכון לפרק את הזוגיות בדרך מכבדת ואחראית. היא העסיקה אותי גם במאמר שפרסמתי על "ניכור הורי" ו"סרבנות קשר".
במבט ראשון אלה נושאים שונים, אבל בעיניי הם מתחברים לאותה נקודה: במערכות יחסים, הצלחה אינה נמדדת רק לפי מה שנחשב "הצלחה" מבחוץ, וגם לא רק בשאלה מי קיבל יותר, מי ויתר פחות או מי "ניצח". לעיתים הצלחה היא היכולת לעצור בזמן, להפחית הסלמה, להבין מה באמת חשוב, ולבחור דרך שתאפשר להמשיך הלאה עם פחות פגיעה ויותר אחריות.
בזוגיות, הצלחה אינה תמיד להישאר בכל מחיר, וגם אינה בהכרח להיפרד מהר. לפעמים ההצלחה היא לנהל שיחה אמיצה על מה עוד אפשר לתקן, מה כבר נשחק, מה חשוב לשמר, ואיך מקבלים החלטה שלא נובעת רק מעייפות, כעס או פחד.
בפרידה זוגית, בסכסוך משפחתי או בקונפליקט עסקי, יש לא פעם קשרים שימשיכו להתקיים גם אחרי שהמחלוקת תסתיים. הורים ימשיכו להיות הורים, בני משפחה ימשיכו לחלוק היסטוריה משותפת, ושותפים עסקיים לעיתים יידרשו להיפרד מבלי למחוק את כל מה שנבנה בדרך.
גם כאשר מדברים על "ניכור הורי", "סרבנות קשר" או "ניתוק קשר", חשוב לזכור שמאחורי המושגים יש ילדים, הורים, כאב וקשרים שנפגעו.
במקומות כאלה, הצלחה אינה בהכרח הכרעה חדה או תווית אחת ברורה, אלא לעיתים בירור זהיר, הפחתת הסלמה ויצירת אפשרות לשיח אחר.
כאן בדיוק הגישור מציע מרחב חשוב: לא רק לחפש פתרון, אלא להבין מה צריך להשתנות, מה חשוב לשמר, ואיך אפשר לבנות דרך שמכבדת גם את התוצאה וגם את מערכות היחסים.
שאלות נפוצות על הצלחה, אושר, מערכות יחסים וגישור
האם הצלחה גורמת לאושר?
הצלחה יכולה לגרום שמחה, סיפוק וגאווה, אבל היא לא מבטיחה אושר. אושר קשור גם לתחושת משמעות, חופש בחירה, ערך עצמי, קשרים קרובים ויכולת להיות שלמים יותר עם הדרך שאנחנו בוחרים.
מה ההבדל בין הצלחה לפרפקציוניזם?
הצלחה קשורה לצמיחה, מאמץ, התקדמות ובחירה. פרפקציוניזם הוא מרדף מתמשך אחרי שלמות, שעלול ליצור לחץ, ביקורת עצמית, פחד מכישלון ופגיעה במערכות יחסים.
איך פרפקציוניזם משפיע על זוגיות ומשפחה?
כאשר אדם מרגיש שהוא חייב להיות תמיד צודק, מצליח או בשליטה, קשה יותר לנהל שיחה פתוחה, להודות בקושי, לבקש עזרה או לקחת אחריות.
הדבר עלול להעמיק קונפליקטים וליצור ריחוק.
מהי הצלחה במערכת יחסים?
הצלחה במערכת יחסים אינה היעדר מחלוקות.
היא היכולת לדבר, להקשיב, לתקן, לקחת אחריות, לשנות, ולנהל קונפליקטים בדרך שמכבדת את הקשר ואת האנשים שבתוכו.
מהי הצלחה בהליכי יישוב סכסוכים?
הצלחה בגישור, או בגירושין בשיתוף פעולה, אינה רק חתימה על הסכם. הצלחה יכולה להיות גם יצירת שיח, הבהרת צרכים, קבלת החלטות מודעת, הפחתת מתח, שמירה על מערכות יחסים, ובניית פתרון שהצדדים יכולים לחיות איתו.
מתי כדאי לפנות לגישור או לגירושין בשיתוף פעולה?
גישור מתאים כאשר קיימת מחלוקת זוגית, משפחתית או עסקית, והצדדים מעוניינים לנהל אותה בדרך שמאפשרת שיח, הקשבה, בירור צרכים ובניית פתרון מוסכם.
בגישור, המגשר הוא גורם ניטרלי. הוא אינו מייצג אף אחד מהצדדים ואינו מקבל החלטות עבורם, אלא מסייע להם לנהל את השיח, להבין את האינטרסים שלהם ולבחון אפשרויות לפתרון.
הליך גירושין בשיתוף פעולה הוא הליך אחר.
הוא מיועד לבני זוג שנמצאים בפרידה או בגירושין, ומבקשים לנהל את ההליך מחוץ לבית המשפט, במסגרת מובנית ושיתופית. בהליך זה כל אחד מבני הזוג מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, שעבר הכשרה ייעודית בגירושין בשיתוף פעולה. בהתאם לצורך, משתלבים בתהליך גם אנשי מקצוע נוספים, כמו מומחה רגשי, מומחה ילדים או מומחה כלכלי.
ההבדל המרכזי הוא שבגישור הצדדים נעזרים במגשר ניטרלי אחד שמנהל את השיח, בעוד שבהליך גירושין בשיתוף פעולה לכל צד יש ייצוג משפטי אישי, והעבודה נעשית בצוות מקצועי שמטרתו לסייע לבני הזוג להגיע להסכמות ללא מאבק משפטי.
בשני ההליכים הדגש הוא על קבלת החלטות מושכלת, הפחתת הסלמה ובניית הסכמות שמביאות בחשבון לא רק את התוצאה המשפטית או הכלכלית, אלא גם את מערכות היחסים שחשוב לשמר, במיוחד כאשר יש ילדים והורות משותפת גם לאחר הפרידה.
לסיכום: הצלחה, קשר ודרך התנהלות
הצלחה היא דבר חשוב. היא יכולה לשקף מאמץ, התמדה, יכולת ובחירה. אבל הצלחה אינה שלמות.
היא היכולת להיות בתנועה. ללמוד, לבחור, לתקן, להעז, לבנות, וגם לדעת לעצור כשצריך.
במערכות יחסים, הצלחה אינה נמדדת רק בתוצאה הסופית, אלא גם בדרך שבה אנחנו מתנהלים בתוך הקושי: ביכולת לשמור על כבוד, על הקשבה, על אחריות, על רגישות ועל קשר, גם כשהמציאות משתנה.
וזו אחת המתנות הגדולות של גישור.
גישור עסקי, גישור משפחתי והליך גירושין בשיתוף פעולה הם הליכים שונים, אך לכולם מכנה משותף חשוב: הם אינם עוסקים רק בשאלה איך מסיימים מחלוקת, אלא גם בשאלה איך מנהלים אותה.
איך מאפשרים לצדדים לעצור, להבין מה באמת חשוב להם, לראות את התמונה הרחבה יותר, ולבחור דרך שמכבדת לא רק את האינטרסים שלהם, אלא גם את מערכות היחסים שחשוב להם לשמר.
כי בסופו של דבר, הצלחה אינה רק להגיע להסכם. הצלחה היא גם הדרך שבה מגיעים אליו, היכולת לדבר גם כשמאתגר, להקשיב גם כשכואב, ולבנות פתרון שמאפשר להמשיך הלאה עם יותר בהירות, אחריות ושקט.
זקוקים לסיוע בניהול קונפליקט?
כאשר מחלוקת זוגית, משפחתית או עסקית מתחילה להשפיע על החיים, על מערכות היחסים או על קבלת ההחלטות, לא תמיד נכון להמתין עד שהקושי יעמיק.
גישור מאפשר לעצור, להבין מה באמת חשוב לכל צד, לבחון אפשרויות, ולנסות לבנות פתרון מוסכם שמביא בחשבון לא רק את התוצאה, אלא גם את הדרך ואת מערכות היחסים שחשוב לשמר.
אני עו״ד ומגשרת בסכסוכים עסקיים ומשפחתיים מורכבים, ומלווה צדדים בתהליכי גישור, משא ומתן והסכמות.
בנוסף, אני מלווה בני זוג בהליך גירושין בשיתוף פעולה, שהוא הליך נפרד מגישור ומבוסס על ייצוג משפטי אישי לכל צד במסגרת שיתופית ומובנית.
מוזמנים לפנות אליי לשיחת היכרות קצרה, כדי לבחון יחד האם גישור מתאים למקרה שלכם.
